[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








סת' ליוינגסטון
"רצינות היא מפלטם האחרון של השטחיים" -אוסקר ווילד



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ופתאום הייתי שם. למעלה. הכל היה בהיר כל כך, מסנוור. מישהו
ניגש אלי. היה לו פרצוף מוכר, אבל לא זכרתי מי הוא. הוא תפס את
היד שלי ומשך אותי לעבר האור. ככה הלכנו בערך חצי שעה בשביל
לבן. מולי ניצב אדם שהתחיל לספר לי מה עשיתי, מגיל 0 ועד היום.

ואז, יום אחד, יגלו מטאור שמתקדם במהרה לכאן. המדענים בנאס"א
יהיו בטוחים, לאחר אינספור חישובים, שהוא הולך לפגוע בכדור
הארץ. זה כל מה שישדרו בחדשות, תמונות וסרטונים שמציגים את
המטאור מתקרב במהירות של כמה אלפי ק"מ בשנייה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
You love me when I cry
You love me when I shout
And I'm sure I'll love you forever
Without a shadow of a doubt.

I tried to be sexy, I tried to be hip,
I even tried to change what's inside,
And every morning I wake up,
I find out again I changed my mind.

אני אוסף שברים של עצמי
וכל שניה שעוברת חלק קטן בי מת
והמבט הזה, עם העיניים המאוכזבות
גורם לי להצטער שסיפרתי את האמת.

יום אחד ראיתי סרט תיעודי
על מקרה מחריד ועם זאת יחודי
של שני חברים בבית ספר תיכון
שהחליטו בוקר אחד לזעזע את ההמון

"רציתי רק לדעת הכיצד זה הגיוני
שאני כל כך זניח אם אני גם כל כך חיוני."

וילד תיפול וילד תקום
וילד תתן לי עשרים
וילד קח נשק, מחסנית וכומתה
אל תשכח גם לקחת מדים.

"אהבה לעולם נכזבת
כי האדם לא נאמן
והבדידות אינה סוחבת
כל כך קשה, מבחן הזמן."

אנחנו מין מסוכן
אנשים שחיים בלי רגשות
מוקפים בניצול ותועבה
נענים לאלפי בקשות.

עוד פלאש נדלק, ואיתו עוד חיוך מלוטש
אני זוכר את ההוא ואני זוכר גם את ההיא
בכל רחבה בקילומטר הרבוע אתה מבוקש
ברוך הבא לעולם, אתה סלבריטאי.

הגשם נוחת, והרוח שורקת
ובין כל הצללים זעקה מטורפת
"סליחה! סליחה!" והכל מנוכר
והכל מבוקר, והכל מסוקר
והציבור רואה, והממשלה זועמת
ומעולל שבוכה משפחה מתעלמת

לפרוט פריטה מוכרת שנפרטת,
מנגינה מדהימה שבזיכרון נחרטת,
מלודיה מעניינת שנוגעת בלב,
מוזיקה מהפנטת שעוזרת כשכואב.

קשה זה לעבור ניתוח.
קשה זה קיר.
קשה זה להמשיך, למרות שנורא


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חוסר אונים
תקשיבו. תקשיבו לזעקת הנערים שהקדימו לעבור הלאה, לבכי
התינוקות שזועקים לאהבה, לאנחתם האחרונה של זקני העולם.

וואו. כל כך הרבה פעמים בחיים שלי רציתי לשנות דברים שעשיתי.
אם רק הייתי אומר את הדבר הנכון בזמן הנכון בכיתה ז', עכשיו
הייתי מפרגע כל בחורה בשכבה.

ולפעמים אני חושב על כל הדוגמניות האלו שהיו מתות להיות כמוני.
לאכול ולאכול, ולאכול עוד קצת, ולדחוף איזו עוגת גבינה מהצד
ככה, משהו מלא שומן או סוכר או קלוריות או כולם ביחד.

אתמול בצהריים דרסתי חתול. שתי שניות של אי-ריכוז וגזלתי מאיזה
חתול אחד את החיים שלו. שנייה לפני שפגעתי בו ראיתי את החיים
שלו עוברים מול העיניים שלי.

עצב
לפעמים, אבל רק לפעמים, קורה לי שאני מאבד את עצמי. פשוט ככה,
פשוט הולך לאיבוד. זה לא כאילו אף אחד לא מחפש אותי, אפילו אני
מחפש את עצמי, אבל אף אחד לא מוצא אותי.




הטעות שלכם היתה
בזה שהרגתם אותם
בעצמכם. אם
הייתם אומרים
להם למצוץ לכם,
מעצמם הם היו
מתאבדים.



החבר של שלי
מסביר לאדולף
איפה הם טעו.


תרומה לבמה





יוצר מס' 24327. בבמה מאז 16/7/03 9:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסת' ליוינגסטון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה