|
מאתמול עד היום. תמיד מתמכרת
"סליחה, אפשר אש?"
'תקנה מצית' היא חושבת כשהיא מציעה לו את שלה. 'סנג'ר'.
|
הוא השעין אותי על הפז'ו, אני כבר לא זוכרת מאיזה דגם, ופקד
עלי לעצום עיניים. הוא ליטף את פני עם הפרח, עובר עם עלי
הכותרת על מצחי, עפעפיי, אפי, לחיי, השפתיים שלי שנפתחו מהמגע
העדין.
|
ביקשתי ממנו "אל תנשק אותי עד שזה יהיה בלתי נמנע, עד שזה
יתפוצץ". הוא שאל אותי מה אני הכי אוהבת ואמרתי לו "עיניים",
הוא חייך והראה לי קעקוע של זוג עיניים מכושפות.
|
הוא חשב על הבית בשמירה. האוכל של אמא, החיבוק של אחותו הקטנה,
הדאחקות עם אבא. למרות הקור בחוץ היה לו חם בלב כשהוא חשב
עליהם. היא הגיעה לש"ג עם החברות שלה לחלק ממתקים לחיילים.
|
במראה היא ראתה את השיער הגלי הבלונדיני, קצת פרוע, השפתיים
שכבר ירד מהן האודם מתחילת הערב, העיניים הכחולות כהות
הגדולות. היא חייבת להירגע לפני שהיא חוזרת לשם. פתחה את הברז
ושטפה את הפנים בחוזקה. כשפקחה את עינייה היא ראתה אותו עומד
מאחוריה במבט מבולבל ונסער
|
הדרך מתפתלת,
לא רואים את הסוף,
הדמעה מסוגלת,
את נשמתך לחטוף.
|
היא חמה וקרה
היא פיכחת ושתויה,
כולם עוברים בה ואיש לא בא קרוב.
|
דמעה אחת בורחת על הלחי
כל השאר נשארות בפנים.
|
גם אם כולם סביבך לובשים לבן,
עודך לובשת שחור.
האגדות לא מילאו את חובן,
נותרת לבד מאחור.
|
לא אסלח לך אף פעם על זה שפגעת
על זה שאחר כך בי גם לא נגעת
לא ליטפת את לחיי, לא מחית דמעותיי.
אך משום מה אינך מושא שנאותיי
|
אם תקרא את המכתב
משהו הספיק לקרות.
אתה על סלע ואני תחתיו
גרונך אטום, ידיי קרות
|
"אני אוהב אותך" הוא לחש אתמול לפני שנרדמנו, ואני התכרבלתי
לתוכו והרגשתי את אי האמון מדגדג לי בסרעפת.
|
נסיונות בבובה ה"חדשה" שלי = ניקון F60
|
|
|
אם למישהו יש
סלוגן מתוחכם,
אתם מסכימים
להגיד לי אותו
שאני אפרסם ואקח
לעצמי את
הקרדיט? |
|
