|
Some were decided, Some were not,
A few looked away, But none forgot
/ Death
פעם, האיש הירוק והאדום ברמזור התחילו לריב.
כל אחד רצה לדלוק, אך השני לא נתן לו.
וכך הם רבו שנים מספר והאנשים לא ידעו מתי ללכת ומתי לעצור.
|
היא עלתה על הרכבת, מסתכלת על אמא שלה.
הדלתות נסגרות אך היא עדיין מוצאת חור כדי לראות אותה.
אמא שלה בוכה, אבל היא לא מבינה למה.
היא נעמדת בפינה של הקרון, ומתחילה לבכות.
|
השקט של האפלה מעורר בי מחשבות
|
אני מתחיל לחשוש מהגרוע מכל,
שאני לבד בעולם,
שאין לי למי לחכות,
אין לי טעם לחיות,
אבל אני עדיין עומד פה.
|
|
|
ההתקן התוך רחמי
הראשון היה צרור
אבנים שנדחפו
במקרה לרחם של
נאקה וכך מנעו
הריון.
ואני שואל, מילא
לדחוף אבנים
לתחת של גמלים,
אבל אחר כך עוד
לספר לחבר'ה?
זוזו לסטרי,
הסטוריון |
|
