|
arergard
זוכרת איך היה זה פעם? אופק הדמדומים בער,
הירח עוד לא בא וגם היום עוד לא עבר
כשלבסוף עלה הסהר, נשמע צלצול מן הדממה
"מתחננת, תמהר! ספר לי שהלילה בא"
|
בנות חמדניות גנבו ממני יושר וטוהר
בנות מפונקות לקחו ממני את התמימות
ורק באופק השמש שוקעת ומפזרת זוהר
נופלת לתוך הים כמו שלסל נופל ראש כרות
|
מילים
שירים
אצטרובלים
מילים גדולות
שירים קטנים
|
עוברות העונות חולפים השנים הזמן בדרכו ממשיך
יבוא בחייך היום בוא תגיע לצומת ותעריך -
צוקים מימין תהום משמאל מקדימה מבוי סתום
ואז תבין שעדיף מפשוט ללכת לעוף ביקום
|
רץ אלייך
כמו חייל לעבר מלכותו
את נעולה בצריח רגשותיך
עוד תקראי לו הוד מעלתו
|
ילדה קטנה עם מבט של זאב
גם אני התענגתי על עוצמת הכאב
כמוך שכבתי באמבט מלא דם
שואף בדמעות לראות את הסם
|
את היית בשיא תפארתך
הוא שנא את כל העולם
הייתי מוכן למות בשבילך...
מתת את, והוא נעלם
|
- עדיף כאב על חוסר תחושה
שליוותה את חיי, אנא אישה,
עשי זאת לאט למדי את גופי האדיש
לפחות על ערש דווי, להרגיש.
|
נורת ניאון חיוורת באור חולני
האירה פיסת נוף עירוני
|
לא מורים לא שורות הצבא ולא ממשלה מאכזבת
לא הגיל שנושף בעורפי או רוח בפני הנושבת
לא ימחקו מזוויות שפתי את החיוך הציני
ואם... סליחה, כשתשברי את לבי - החיוך רק יגדל, תביני
|
לוחשת האם לבתו
מתוקה, הוא הלך כי זקוקים לו
הוא נקרא למלא חובתו
לילה טוב, תכבי את האור
חלומות פז. אך, אימא,
מה אם לא?
תישני! הוא הבטיח לחזור
|
בחיי שלא היינו גיבורים
במותי חייל וכך גם אחרים
כשקראו לנשק קמנו אל הקרב
כל אחד להגן על שאהב
|
הכל עניין של היצע וביקוש
כבוד אמונה וצדק
הנפש עוד סוג זול של רכוש
מוחנו נכרת כנמק
|
חייכתי אני, וקראתי בשמך
וידעתי אי שם את חייכת בשנתך...
|
חוטא התעורר בלילה
אור הסהר רוקד עם רוחות
התעורר כי חש שקר לה
הוא ידע - היא שונאת לחכות
|
מתעורר אל חלום בלהות
כאילו לא נותר הרבה זמן לחיות
כי ביתנו מלא מים עד כלות
את ישנה ומתקצרות הנשימות
|
האור משתבר בדמעות הבדולח
הדמעות מתנפצות על הצורך לשכוח
מתפורר הצורך לאור העבר
|
כבת כנף נסקה בכיסופיה
ערגה על חד-קרן לרכב
תשוקה החליפה לה כנפיה
חיה קסומה החליף בחור מאוהב
|
לא תמימה...
מבפנים סוערת
אך בחוץ דממה...
|
חרישי זורם לחן השיר
מילותיו לא ברורות - אין דבר
טעם אבק של דרך משאיר
ומתק עולם מפואר
|
אף פעם לא חשבתי לעשות שטויות
לא חשבתי ובאמת לא עשיתי
עד אותה מסיבה לא אהבתי שתויות
לא אוהב גם עכשיו. אך אותו רגע רציתי
|
הוא רץ בין שלוליות
ואבנים זרק
בידיים חשופות
ניסה לתפוס ברק
|
איני סובל את אור הבוקר
את השעות המוקדמות
תכופות מדי עלתה ביוקר
|
מחשבה ראשונה: התעוררתי
מחשבה הבאה: איך זה קרה?
המחשבה השלישית - שאת לא אמיתית
נעלמה ושוב פעם חזרה
מחשבות שרצות כל הלילה
בריצה שנפסקת רק לשניות
בהן אני נזכר בפניך -
רגע נחות
רק לרגע אחד -
שוב ממשיכות
רק לרגע אחד -
ומאיצות
|
הם אמרו שאהובה הוא פרחח ותו לו
היא ידעה שאם צריך תמות בשבילו
הם התייאשו: את בזבוז! ממך דבר לא ייצא
היא ענתה: אוכל להיות כל מה שארצה
|
אני חש בקסם זורם לאיטו באוויר
אני רואה קרן אור רוקדת עם חיוכך
אני רוצה להישאר כך עוד שניה, עוד שבריר
להתכרבל ככה סתם בשמיכת מבטך
|
אם אהבה היא ציפור למה דווקא כנרית?
אותה לוקחים למכרה כשיורדים במעלית
הראשונה שתמות על מנת שנספיק לצאת
|
מי הרשה לך לעוף כשלא למדת לזחול
לרחף באוויר כשלא יצא לך ליפול...
|
בהצלחה לשנינו, ציד נעים.
הירח עלה. זה הזמן המתאים
אולי זה הלילה מכל הלילות?
אולי הלילה נפגוש נשמות תאומות?
|
עוד תמונה מתוך אלף דומות
לא שונה - להביט בלי לראות
אינקוגניטו חתום על הבד
היא צוירה על ידי אף אחד
|
בני כנף יחידה ישרדו רק בשניים
לבד יתרסקו לרסיסים, אין לכך סוף אחר
הרואה את? נפשי - הפצועה שבעתיים
עפה כמו פרפר אל שלהבת הנר
|
אלוהים
אולי תופיע?
לשניה
בלי להפריע
רק תעמוד לפני בלי תנועה
ותקבל יריקה
בפנים
ושתשמור אותה בפנים
ותפנים,
לפנים...
|
רחובות גן עדן
מפריעים לה לישון
חיוך על סף העולם
לבחור שאי שם...
|
מביט ירח בדממה בגחלים הלוחשות
לתעתוע של דמותך מושיט ידיים נואשות
|
|
|
מה זה הדבר
הזה?????
בתולה |
|
