|
קוראים לי בן.
אני סתם עוד אחד שכותב.
אני לא מנסה להסתתר מאחורי כלום. כל אחד מוזמן לפרש
את העבודה שלי כמו שהוא רוצה.
המודעה פונה לגברים ונשים כאחד. : ))
בפעם הראשונה שהבחנתי בו, פשוט עמדתי המום. לא הבנתי מאין הוא
הופיע פתאום, ואיך זה שהוא לא לכד את עיניי קודם.
רק בשביל שתבינו, אני גדלתי כילד רגיל במשפחה רגילה. ככל
הילדים הרגילים, היו לי חברות רגילות, כמות סקס רגילה לחלוטין
ואף נהניתי מבנות זוגי.
|
היא תעצור כל בכי חסר נשימה
לא תחפש דברי עידוד מאמה
אפילו לא חיבוק בודד של נחמה
|
כשרק נברא העולם המוכר
ושקט עטף אותו כשמיכת פוך רכה
עוד לפני שלמדו הברואים לדבר
ונשמת האדם עוד הייתה זכה
|
ואין יותר ממה לפחד חוץ מעצמי
ואין יותר ממה לברוח
גם כך לא הייתי רוקד מחוץ למעגל
גם כך וגם כך לא נותר בי כח.
|
כשאני יושב בתוך כולם, לבדי
והרעש עושה אותי שקוף ומוגן
אני אוהב להביט מסביבי, ולתהות
האם אני באמת כל כך קטן
|
מי תאהב אותך, פינוקיו
והגוף שלך מת.
מי תקבל אותך, פינוקיו
מי תרצה בך באמת.
|
הצטערנו.
הבטחת - הבטחתי.
שיקרת - שיקרתי
|
כוורד שחור בלילה אפל
מתקפל-מתכנס בתוך האני
סוגר את עליי הכהים על עצמי
מסתגר כמצורע בתוך מעוני
|
שוב מוצא את עצמי נאבק בידיעה,
שזה רק אני פה בדירה הריקה.
מסתכל בראי לגלות עיניים עייפות
ופנים שלא שוות אפילו יריקה.
|
שינייך בצווארי מעירות בי את האופל.
|
ועוד פעם אני לא מצליח לצאת מעצמי
|
מלח פשוט אני לבדי.
צל של מלח.
אפילו לא צל,
|
תפסיקי לשמוע
ותתחילי להקשיב
תפסיקי לשאול
ותתחילי להשיב
|
מלחצות ימים ללחצות נשמות.
|
|
|
פעם, הייתה במה
קטנה ומוזנחת.
יום אחד, פגש
בועז בבמה, ונשא
אותה לאישה.
מאז היא במה
חדשה.
מתוך קורת חייו
של בועז חדשה,
פרק 7 "החתונה". |
|
