|
הולך לביתו, עושה מקלחת צוננת במי קערת כביסה עם פינג'ן ויושב
לקרוא תהילים.
כך חולפים שבועות וחודשים... השכנים כבר מאסו בו... אוכל מפחי
זבל של בתי ספר סנדוויצים ופירות שילדים השאירו.
וקורא תהילים.
|
לפתע, צלצול..כמו פעמון בית ספר ..רינגג רינגג...רינננג ריננג
בלי ריגוש בלי משים לב היא עונה
מהעבר השני של חלון השיחה עולה ..הלו
|
שמע קולי בעת אקרא, לא מצאתי מנוחה
אתה האל בורא עולם, אני רק אדם קטן
|
בינות לסערת הימים, מחפש ניחומים
עת נופלים הטילים, חוגגים ההמונים,
מעבר לגדר, לחומה, ישנה שנאה
|
אלוקים שמור על החיילת, בת ישראל הנאמנת, אל ביתה השיבה
בלי פגע וכאב אל אימא ואחים ואבא שאוהב
עוד נכונו לה ימים של שמחות וריגושים חתונה וילדים
וערבי שבת קדושים. שמור אלוקים על זו החיילת
|
אל אלוקייך את מתנכרת, מדינתי יקירתי, חיי ונשמתי
אלך בלעדייך, לא לבד. אלוקינו עימדי.
|
אלי קברכם באתם,
בצעד בטוח אתם נופלים.
|
|
|
באחד הימים, היו
זקני הבמה
מתווכחין
וחולקין זה על
זה בפורום.
ותצא בת קול,
ותאמר:
זהו דבר השם
יתברך - די!
נמאס!
ויאמרו לה, עם
כל שאנו מכבדין
ויראין מפני
מלכות שמיים,
מועדון הנביא
המתוסכל זה
הבניין הבא.
מסכת במות
ארגנטינאי מצטט
מהמקורות |
|
