|
אין השתיקה אינה רועמת
היא מרדימה את הזריחה
האש אינה בוערת
אך הנשמה שרופה
|
שרביטים של מלכים מוצבים מול טבעם
שמני אופי נמרכים על עורם
שיהדפו את קור הבדידות
אל לבנת אישיותם
|
תלתלים תלתלים נפרשים אל האושר
בעייני הסדוקות עד כאב ישנו מחסום
מהפחד לאבד עצמי למעמקי התהום
|
חולמת אל חיי אהבה
מרהיבה עך עדינה
|
בשדות גן עדן השרופים
חשכה נצחית שוררת
מרדימה את הזריחה
זורעת עצמה עמוק באדמה
|
בואו אלי כולם
תזרמו כנהר לים
בוא למלכה נמלים-אנושיות
לכאן,חיות!
|
קסמה הוא כאב בלתי נודע
שקט מושך נגיע
בשדה ירוק אהבה כמה
אל טמא דמעה
|
ברוך העולם
ביצר אנושי להרס ושקיעה
קור אימים מקפיא
את קישוטי הדממה
|
שוב נשמתי יושבת בפינה חשוכה
דמעות נוזלות לכל עבר מתוכה
בשבילה זה כמו אוויר לנשימה
כמו ציפור לנשמה
|
לעד חבקי אותי בכל כוחך
הינך מרום פסגות חיי
ציוץ אהוב בין שושנים
שלמות של חום האוהבים
|
לו רק ידעת
שנהר הדמעות
נשפך לים הדמים
על שפת הגדות
בני דודים תאומים
|
|
|
ויתן אלוהים
למשה במעמד הר
סיני את לוחות
הברית ויאמר :
אל נא תבשל גדי
בחלב אימו
וישאל משה : הלא
נערבב חלב ובשר
ויען אלוהים :
לא
אל תבשל גדי
בחלב אימו
וישאל משה :
הנחכה שש שעות
לאחר אכילת בשר
לפני אכילת חלב
ויען אלהים :
לא
אל תבשל גדי
בחלב אימו
וישאל משה :
הנפריד בין
כלינו החלבים
לכלינו הבשרים
ויען אלהים :
משה תעשה מה
בראש שלך.
- תנ"ך 2000
גם לנו היו אי
הבנות |
|
