| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 | 
 הובילה האישה בזהירות רבה את המעטפת השברירית אל ביתה, הדליקהאת כל העששיות.
 
 | 
 | בחדר אשר בו אח מלחשת, מראה סדוקה, שעון. נסיך חלומות עייףעומד בחדרו...
 
 | 
 | הוא עלעל בכתבי יד מאוירים מימי הביניים ובהם תיאורי נשיםוגברים צבעוניים בתנוחות אשר אינן משתמעות לשני פנים.
 
 | 
 | התהליך שהחל למרבה צערה באביב של 1773, התפשט באופן הדרגתי מאדאל המרחב שבין ירכיה והסתיים בשולי הקרסוליים
 
 | 
 | רק בשעות הלילה המאוחרות, כשקולות הלילה הטובים זלגו מבעדלתריסי העץ, היה מסוגל לשבת אל מול המחשב...
 
 | 
 | שוטפת את גופה במים חמימים, היא נזכרת בקרעי חלומה. 
 | 
 | אותו בוקר בהיר, השמים עטו את הגוון הורוד של השלג המתקרב 
 | 
 | הוא נזכר תוך כדי נגיסה בכדור הזכוכית שקיבל מאימו 
 | 
 | 
 שם סירות נייר שטות באור גחליליות חשמליות 
 | 
 | שיניח לצוף מעטבנהר דגיגי הזהב
 
 | 
 | את כף ליבו מניח על לחיי בלטיפה 
 | 
 | לפעמים מבזקי חדשות הם כמו שירביפן מת האיש הזקן ביותר בעולם
 מחרתיים גשמים חזקים
 בצפון הארץ ובמישור החוף
 
 | 
 | אבק הסהרה מלחך חלקת פנינו 
 | 
 | חוטים של עצבזולגים
 נוטפים
 עוטפים
 אותי הופכים
 לגולם של עצבות
 
 | 
 | בין קנקני תה לוהטיםואותיות מנוקדות צימוקים
 מספרות דבר אהבתה.
 
 | 
 | נוהרת אחר קרני מלח חולת אהבה דמיונית
 
 | 
 | עם בית ושלווה אל מול הנוףוהיא תצוף על צלב משוקולד
 אל ארץ לא נודעת
 
 | 
 | כתב ברייל מוצפן של אהבה סודית מוטרפת 
 | 
 | האנאוגי כותבת מכתב אל מאהבהקרן אור נשברת
 על חלון הויטראז' הנהדר
 
 | 
 | בולעת את גלולת העונג הדחוס 
 | 
 | לחש קטיפתי נחש פתיינילואט הברות של כישוף
 לטאה  מגששת  בעלטה
 
 | 
 | השתקפויות וצבעים אחותימושחלים על חוט נשמתי
 אז קורים לפעמים ניסים של אהבה
 
 | 
 | ממרחקים לוחש לי עשבי כישוף 
 | 
 | שושנים לוהטותטובלות בזיעת חמסין
 נמלים שחורות
 עוקצות זו את זו  בטור מסויט
 
 | 
 | אפסל מכתפך כרית  להניח בה ראשי
 
 | 
 | שקרים דוקרים כמחטיםכמו סיכות של חייטים
 ומסמנים שבילים של כאבים
 תופרים, פורמים קשרים
 
 | 
 | אתמול הלכתי עם ביתילאחד הקניונים
 חזרנו עם מספר פריטים
 וסט של תנינים
 
 | 
 | אבק מר נמוגבין קפלי וילונות
 
 | 
 | 
 למשש את פני השנהב חרושי קמטים של הזקנים האוחזים במקלותההליכה, בעלי ראשי דרקונים מגולפים
 
 | 
 | כמו מלצרית עבת קרסוליים בגרבי צמר וסינר דהוי 
 | 
 | הוא הבין כי כל עלה נופל, כל פסיעת נמלים חרישית. 
 | 
 | וללקט שאריות של חלומות קצפת
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | גררר...גרררר...
 
 חבר'ה מה אתם
 בורחים?
 בחיים לא ראיתם
 כלב חולה כלבת?
 
 
 אפרוח ורוד.
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |