|
היה היינו פעם
לפני שנים רבות
מלאך שהציל נסיכה על שפת הים
ודברתי אלייך מתוך שתיקתי
ולבך היה אחד עם לבי
|
הבכי שזועק בפנים עכשיו,
מוצא ביטויו בגשם הזה,
בהתפרצויות הזעם והכאב של הטבע,
בעוצמה שאני לעולם לא אוכל
לבטא את כאבי שלי.
|
המראה התנפצה
או אולי זו אני מתנפצת מולה.
|
אני ואתה
רחוקים אלפי זריחות
מביטים מתוך האפלה
|
הגורל שלח בנו אותותיו
ואנחנו עיוורים היינו
|
יש שם עולם בחוץ, אתה יודע
עולם שלם שלא ראיתי עוד
|
|
|
אתמול בחמש,
אחרי הצהריים
הלכנו למכולת
ובדרך ראינו,
שהגן שלנו סגור.
אז הלכנו הביתה
ושלי מצצה לי עד
שנרגעתי.
החבר של שלי
מתוודה על
טראומות ילדות. |
|
