[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על סזי פואל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי סזי פואל היוצרים המעריכים את סזי פו

לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
אני מכור אל הליטופים שלך
אל העדינות והעוצמה שלך
אל התמימות והפראות שבך
אל היופי שאין לו תחליף

צפצוף מרגיז נותן את הקצב
מאיץ בי
אבל
איך אומרים שלום בלי

ביקורת
פיצוץ ואז מטח יריות

כאב
שמש עולה בעצלתיים
טעם של שאריות קפה וזפת בפה
טעם מר, מכביד

גיהנום
הדם הזורם בגופי
הקור המקפיא נשימתי
מורעל

הרהור
היא שזכתה לזעוק את מותך השמיימה,
אל מולי שהחרשתי כאבי עד הצטלקות שפתיים.
מעניין אם הרגישה שאותם הידיים שהרימו אותה לניחום,
ניחמו אותך בלילות החורף כשברחת ממנה

כמיהה
קראתי לך עובדיה,
האל התימני שלי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ביקורתי
נשמע פשוט לכאורה, אבל מילה אחת?! מילה אחת כדי לתאר מצב כל כך
מטורף? אני ראיתי מה זה. זה מצב שבו הגוף הוא כלי אכסון לא
ראוי לנפש, ושניהם מעוכלים במהירות. גלים של כאב שוטפים את
החולה ומעוותים ומשחיתים אותו עד הרגע האחרון.

ביקורתי
הרופא החליט שהיא מספיק מתה בשבילו וירד למלא את תעודת הפטירה.
החוקר שוב ביקש שנזדרז ונצא. אנחנו מחבלים בראיות. כאילו
שמורכב מדי להבין מה היה - כשילדה בת 12 מתקשרת למוקד שלנו
וצועקת אבא הרג את אמא

עדיין לא מבין באיזו זכות בא בן אדם שקורא לעצמו פסיכיאטר
ואומר לי שיש לי "ליקוי מסוים בסדירות הנפשית"! אני לא מטומטם!
אני יודע מה אתם חושבים, אתם חושבים שאני אידיוט! [בחוזק]
חושבים שאני, שאני חולה נפש!

אירוטיקה
אמרתי שאיני רוצה להיפרד רק בנשיקת לילה טוב, הלילה אני רוצה
אותך בתוכי
כשאתה סוחף אותי בנשיקותייך
אוהב אותי בליטופך

הוא ואני
הוא בטח יבריז לי בצורה הכל כך אופיינית ליחסיינו.
אבל כשניפגש, למטרה אחת - לעשות סקס טוב וחסר מעצורים, ששנינו
מחכים לו כל פעם מחדש - אני שוב אתאהב ושוב אתן לו לפגוע בי
ולעשות ממני סמרטוט ו... ו..
ואם הייתי חושב עם הראש במקום עם הזין שלי, הייתי מונע את זה

הרהור
אני רוצה להאמין שאם אני אברח מפה למקום רחוק הכל יסתדר.
לזמן מה באמת חשבתי כך ואפילו ארגנתי את הבריחה לשם.

געגוע
חזרתי לביקור קצר כמו שהבטחתי. הדברים פה קצת השתנו, כבר קשה
לי להגיד מה... מוזר כבר לא להיות חלק מהנוף, תחושה של ניתוק
של אי שייכות לסביבה הטבעית. כמו דג שלא יודע לשחות, או יותר
נכון דג של מים מתוקים במים מלוחים.

היפרדות
מחר יהיה לי שישים וחמש ואני כמו בת מאתיים. מאתיים שנות
ייסורים, בדידות וסבל. כול היום תרופות, להוריד לחץ דם, לשמור
סוכר, להרגיע את הלב, להשתיק את הנפש.

הרהור
הוא שכב שם
והיה נראה כמעט קדוש
הרגשתי שבנגיעותיי אני מחלל אותו


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
תציירי לי סקיצה של המחשבות שלך
תבכי את כאבך על חולצתי
תני לנסות להיות שם במחשבה הקודרת
קבלי אלייך אהבתי




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
המלאך?
אלכוהול מוחק
תאי מ....
אלכוהול
מוח....
אלכוהול.....
אלכוהול זה
טוב?
נכון...?


תרומה לבמה





יוצר מס' 28339. בבמה מאז 17/11/03 12:59

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לסזי פו
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה