|
פעם אמרו שזה בסדר להיות שונה,
פעם אמרו הרבה דברים שאמורים להיות נכונים
פעם אמרו שזה בסדר להרגיש חופשי
אחר כך מתעוררים ונהיים אפורים כמו כולם
הם עצבנים הם מתוחים
הם לא נחמדים, הם לא יתרמו לך בקניון לילדים אוטיסטים
כי 5 שקל זה הרבה והמדינה צריכה לתרום להם והם כבר תרמו בעבודה
או בבית או לפני חמש דקות או למטרות אחרות או שהם לא סומכים
עלינו.
|
אני חושבת תמיד
שכל מי שמדבר איתי עושה לי טובה
ולא אוהב אותי
זה הדבר שמציק לי
|
אמרתי...אמרתי כל מיני דברים אמרתי שלא אהיה שם בשבילך
אמרתי שלא אחכה
אמרתי שלא יהיה אחר
אמרתי שאבכה
|
אני חושבת
אם בכלל למישהו איכפת שאני קיימת
|
בין הכסאות אני תלויה - זה לא נחשב אונס וזה גם לא נחשב מרצוני
החופשי.
הוא הוציא לי את ההנאה, עכשיו אני מפחדת לגעת. לקח לי שנתיים
להבין את זה עד שסוף סוף נתתי לעצמי להיכנס למצב נתון כמו אז,
לקח לי שנתיים להיכנס לקשר עם מישהו.
|
שנים, פשוט שנים של חיפושים עד שבלעתי מאוורר בתוך מאוורר.
אז מה? קצת התאמנתי וקצת המשחק היה מכור
לרכז את כל ארטיקי גומי-גם שנאכלו בעולם היה לא קל
|
מכתב שבאמת נשלח, לילדה היחידה בעולם שזה כל מה שרציתי להגיד
לכל אחד בעולם, אבל רק לה הצלחתי להגיד את זה. זה מסוג הדברים
שפשוט מוציאים את כל החרא מהלב ואומרים את זה למישהו.
תודה טל.
|
אז אנשים, אני יודעת שזאת באמת לא הבמה להגיד את זה- כי אף אחד
באמת לא קורא את ה"יצירה" הזאת, אבל ...
|
כל דבר נעלה הוא קשה כשם שאינו שכיח
|
|
|
שיט. שוב
התבלבלתי בין
וקסין אנטיביוטי
עם הורמוני
עמילאז חלבוני
לבין קלגרון.
הפארמיציסט,
הבריז קצת
משיעורים
בביוכימיה
בטכניון. |
|
