|
 166641823
בסוף הפסדתי בתחרות המבטים הזו, סגרתי את עיני והפניתי את
מבטי. לא יכולתי להתחרות במשהו כה גדול, משהו שמשפיעה חזק יותר
מכל דבר אחר על הלב עצמו.
|
There is no real voicing,
There is no such sight.
It's all an emotion,
It's a thought or a fright.
|
As the pathos of calmness fading away,
The wind of reaction leaving its paint.
Faces of men changing in moments,
Thoughts of tomorrow making me faint.
|
Say your words, oh sweetest my,
Forget the pain, it's all their crime.
The path may end, but we'll keep going,
This dance of life is what we learning.
|
Can you see this hollow tunnel?
One that devours your whole path.
Can you feel the searing madness?
The one you call, "My own, divine".
|
In ashes she's born, yet morrow she's gone.
In flames of her hope, we gathered to stop,
To take a deep breath, to see how she shone.
In this gleam we saw no escape.
But she gave us a beam,
She gave us a dream.
|
Each night, after he lingers,
He's painting the skies in deep black.
Each night, after his fingers crossed over his chest.
And then came these voices,
The madness he brought by himself.
He hears those cold verses,
He knows that for other they're voi
|
מעבר לשחקים הרקיעה הקשת שבענן, איתה קללה, עם היופי, היא
הביאה. סינוורה את העולם.
בתוך החושך של העיוורון, בבלבול שמעבר לשיכרון נחבאו לצד הן
שתי דמויות,
אותן אלא שאוהבות, שגם עכשיו לא מבינות.
|
כשנבחרו האצולות, וניצל חלקיק מהבריות,
החלו מים לעלות, הפכו את הקרקע למצולות.
דמעות של אלפים נשפכו בהרף עין,
לא של החיים, וגם לא של המתים.
|
אל מקום חשוך, בסוף הדרך, אליו כולם בורחים,
אבל אף אחד לא טורח לבדוק מה יש מעבר לדרכים.
בחירה תגרור עוד רגש, ועוד אמת שתסנוור,
אבל הסוף רחוק, בלי שמש, מעבר לצמתים.
|
|
|
