על-משכבי, בלילות, בקשתי, את שאהבה נפשי; בקשתיו,
ולא מצאתיו.  אקומה נא ואסובבה בעיר, בשוקים
וברחבות--אבקשה, את שאהבה נפשי; בקשתיו, ולא מצאתיו.
מצאוני, השמרים, הסבבים, בעיר:  את שאהבה נפשי,
ראיתם.   כמעט, שעברתי מהם, עד שמצאתי, את שאהבה
נפשי; אחזתיו, ולא ארפנו--עד-שהביאתיו אל-בית אמי,
ואל-חדר הורתי.   השבעתי אתכם בנות ירושלם, בצבאות,
או, באילות השדה:  אם-תעירו ואם-תעוררו את-האהבה, עד
שתחפץ



מתוך שיר השירים

גבריאל "גבריאל... גבריאל... אפילו השם שלו מלאכי", חשבה לעצמה. אולי השמיים שלחו אליה את הגבר המושלם הזה, הגבר היפה הזה, בדיוק כמו שדמיינה. לבה קיפץ מאושר. היתכן שהאביר שלה, גבר חלומותיה, התדפק זה עתה על דלתה?

אבל הכוכבים אמרו לי עוד לא חלפה לה יממה, ונפשי כבר קורסת תחת כובד משקלם של געגועיי אליך. ההיגיון נס על פניו, מסתתר מפניי, נבוך מכובד אהבתי אליך.

היממם בעודי מנסה לחשוב כמה זמן עוד נותר לי לחיות, הציע המבוגר ברוב נדיבתו, לכל המעוניין, לבצע בי בדיקה (הלו? גם אני שם). ההיענות היתה עצומה. 9 כפות ידיים התרוממו ולבשו כפפה לבנה. אני מפושקת, והם עם קונדומים על היידים, מבצעים בי אונס קבוצתי. הבלגתי, העיקר שאשאר

או טו טו יום הולדת טלי מתקשרת, המועצה התכנסה. או טו טו יום הולדת רוצים לדעת מה אני רוצה. אומרת: שמיכה על החוף, בקבוק וודקה, חברים טובים וזה הכל. אך המועצה בשלה: חייבים מסיבה, בכל יום את הופכת לזקנה. צחוק פרוע. חה חה חה.