|
בסימטה חשוכה אחת
באמצע החיים
מטייל לו זוג הזוי
זוג של... אוהבים?
|
המציאות מתעוררת
היכן שנגמר החלום,
שימך מתנגן על שפתיי
ולא נותן לי לישון
|
כמו בובה על חוטים
ניזונה מפירורי אושר וצחוק,
אני מפזרת חיוכים על במת החיים
מתפרקת על נוסטלגיות מעברי הרחוק
|
דממה ועוד דממה שוררות בחדרי
מילה ועוד מילה מרכיבות את שירי
אכזבה ועוד אכזבה עוצרות בעדי
גאווה ועוד גאווה שומרות אותך מלהיכנס שוב לליבי
|
זכרון ישן, של נגיעה רכה בשפתיים רעבות
מעיר אותי מחלום לקרירות שבמציאות
חצי מיטה מסודרת וכרית ריקה
וזיכרון ישן נושן של מגע ידך
|
אל תביט לאחור אין שם מוצא
תסתכל תמיד קדימה
אל המקום בו חפצה נפשך
|
אז אורזת את עצמי במזוודה
מכניסה ונועלת את מי שאני, ואת הלב
מגלה לפתע שנשארתי חלולה
יודעת את גודל האשליה וזה כואב
|
לא עוד נפש פצועה בוכה בליל
לא עוד מיטה קרה שמורה לך כאשת חיל
|
|
|
אפשר לקבל את
הסלוגנים שלי
לאימייל?
יגאל עמיר חוסך
בנייר, ובדיו,
ואם אתם כבר
שואלים אז גם
במילים, אבל לא
תמיד לפעמים אני
יכול לזין את
המוח שעות, אבל
עכשיו יש כיבוי
אורות אז...
רגע חתמתי כבר?
לא משנה.
לילה טוב.
:-) |
|
