|
חסרת בושה ובכל זאת חסרת בטחון עצמי
עוקצנית ולעיתים רחוקות גם שנונה
מפוקסת ובו בזמן חולמת בהקיץ
ישנונית בעיקר בגלל היפראקטיביות
מוזרה אעפ"י שאני נורמאלית בעליל
ובמילים אחרות
קוף, יליד 91'.
(אתם יכולים לקרוא לי ספיר)
המשפט הזה לא היה מעודד, ולא פעם תבעו אותי על זה שעודדתי את
אחד המטופלים שלי "לגמור הכל", אבל לא יכולתי לשלוט בעצמי.
כנראה שבאיזשהו אופן שיחקתי את אלוהים.. כשאנשים כל כך ריקים
באים אליך, כל מה שצריך לעשות כדי לשגע אותם לחלוטין זה להסכים
איתם.
|
מסיבה לא ברורה, לני קוגל, ראש העיר של ווסטוויל הקטנה, נרתע.
איזה קבצן שיכור עבר לידו וחרחר בבוז "לני פודל לראשות העיר...
בדיחה טובה". הקבצן השיכור שיהק, ונרדם על חיקו של ראש
העיירה.
רוברט קולט הוציא מיכל ספריי מהתיק, וריסס לכיוונו של ראש
העיירה.
|
אולי תחפ... תספרי לי עוד קצת על מה שקרה?
כן... כן... אה הא... יופי מתוקה... יפריע לך אם אני אעשן? זה
עוזר לי להתעלם... אההה להתרכז.
|
אז ארזתי לי קצת זמן, פיסת שמיים
וקרן שמש חמימה
ובניתי את חלקת העדן הפרטית שלי
|
כמו באגדות ישנות כשהכל מתחיל להסתדר,
מגיעה מכשפה זקנה רכובה על מטאטא
עם חתול שחור ועכביש תלוי מכובעה המעופש,
מתבוננת סביב במבט מתנשא.
|
נפשי רעבה!
האכילוה בשיחות ליליות.
נפשי צמאה!
השקוה בשירים קלילים.
|
השמועה על חיים עברה בכל רחבי הפנימייה, ואף אחד לא הסכים לשחק
איתי או להתקרב אליי באופן כללי. מנהל הפנימייה סידר לי חדר
פרטי גדול ומרווח, עם מיטה נוחה, ספרים עבים ואפילו דובי קטן
למקרה שאני אפחד בלילה, אבל הדובי הקטן לא מנע ממני להיות
בודד.
|
|
|
אין שעות
קטנות.
יש אנשים
קטנים.
בוליביה. |
|
