[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ספיר מיצי

אל היצירות בבמה האהובות על ספיר מיציאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ספיר מיציאל היוצרים המעריכים את ספיר מיצי
הגיעה לעולם בקיץ של 1988,
מאז היא מחפשת משמעות
בכל דבר שנקרה בעיניה
המוצא מתבקש להודיע..
מגיל קטן כותבת, שרה, ושוב כותבת, כמה שיותר.
מקווה לעולם לא לאבד את המוזה.. ומאחלת כך לכל
קוראיה :)



How many times must a man look up
Before he can see the sky?
Yes, n how many ears must one man have
Before he can hear people cry?
Yes, n how many deaths will it take till he knows
That too many people have died?
The answer, my friend, is blowin in the wind,
The answer is blowin in the wind.




Love is the Dance of Eternity
(Dream Theater)




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התיישבתי על המיטה בחדר שלי, שקוע במחשבות אינסופיות, שקוע
בהרהורים, והתלבטויות. כבר כמעט הייתי בטוח, שזה הדבר, שאני
צריך לעשות, שאין לי ברירה. אבל בכל זאת, משהו עדיין היה לא
ברור. טוב, ברור שמשהו יהיה לא ברור, הרי אני בעצמי לא ידעתי
מה יהיה אחר כך.

בהיתי החוצה ושאלתי את עצמי אם באמת מתישהו הכל ישתנה, או
שהייתי תמימה מידי כשהאמנתי. וזה היה רק לפני יומיים...אז איך
עכשיו הכל השתנה?
מדהים איך שחוסר מעשים של אנשים לפעמים יכול לשנות יותר
מהמעשים עצמם.

הוא היה בן 10 כשההורים שלו התגרשו והוא לא אהב לדבר על זה
יותר מדי, או כשלא באמת צריך.
הפעם, הביקור אצל אבא שלו היה כייף, אבל כייף כזה שבסוף נהרס,
מהכייפים שלא שווים יותר מדי כשהם נהרסים...

7:35 בערב.
ישבתי ובהיתי באמא מהסלון, מבשלת במטבח.
עברתי בראש על כל החומר של המתכונת למחרת וניסיתי לשכנע את
עצמי שאני יודע את החומר. זה לא ממש עזר.

אהבה
ואתה נרדמת לידי, ככה, על החול הרך, כמו ילד קטן שמרגיש כל כך
מוגן בעולם המטורף הזה. ואני מסתכלת עלייך, מרגישה כל כך שייכת
לך, ובאותה הנשימה כל כך מנותקת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בגללך,
כל ריח מוכר מפעם,
עושה לי צביטה בלב,
ופתאום, כשהכי לא מתאים
לוקח אותי בחזרה, לשם.

לא רוצה שתכאיב לי יותר
בעצם היותך שם,
בליבי,
זה כבר כאב יותר מדי

It's not that I want you back
it is just the love
which you poured over me
but not the one

Just thought thay I'll let you know
that being with you
makes me shine
like I never did

אהבה
How did you know
that i needed you
That i needed this
where have you been
for so long

Now we both know different
Because when we're together
It feels so good
Like there's nothing in the world

הרהור
תחושת הזרות
והניכור המתעצם בי
נוכח העוברים והתועים
כבר לא היו זרים לי

כמיהה
I would give up
so many things
that I have now
So many things

בדידות
I wish I had never notice
how charming your eyes are

הרהור
Your smell lingered softly on my skin
An existing reminder
Of the things I'm trying to avoid from
And I'm walking, oblivious to it all

כמיהה
A long
never ending trial
To fix it back again
and again

המילים שאתה אומר
כה חדות
קולעות הישר למטרה
נוגעות

He is too secure
he's too proud
standing there
among all the crowd

אהבה
You seem to know
how to make everything feel so right
you seem to have the answers
for things that I don't

People cry
people die
But I still
Can't find
the reason why

Maybe now it is for real
maybe what i feel
will keep standing still

And maybe
it is just your eyes
that got me so confused
and made me
fall so deep

But you don't seem to appear
and I'm feeling on the edge
on the edge to despair

כמיהה
Let me feel you
for the last time
before you fade away
from my wildest fantasies

בדידות
I know it in my heart that you and me
are ment to be

ואולי
זה בכלל לא היה צריך לקרות
הרי זה אתה
שמההתחלה
בכלל לא רצה לנסות.

אלגוריה
וְהִנֵּה עֹוד אֶצְבַּע
מִתְקַפֶּלֶת לָהּ
נְסוֹגָה

ייסורים
לפני כל זה,
נתתי לך,
להיכנס
עמוק
אל תוך חיי,
עמוק מדי.

כאב
מַדּוּעַ
לֹא אַחֲזָה בְּכַךְ
יָדִי הַזְּהִירָה

ביקורת
וכשהם
ימשיכו בשלהם
בהוויה
בשגרה

את כל האמונה שיש בי
הייתי מקדישה
ומאמינה
במה שהיה לנו

אני לא רוצה לדעת
איפה אתה,
האם קרוב אליי,
או רחוק

וְנוֹכֵחוּתְךָ
מְסַלֶּקֶת מִכְשוֹלִים
מְשַכֶּכֶת מַכְאוֹבִים

כמיהה
ובלהט מערבולת מחשבותיך הגנוזות
רק אחת יחידה אבקש לשלות
ושוב אתהה בלאט, במבוכה

במה תמצא נחמה

אהבה
הבוקר אהבתי גם את שביל הריח
הנידף ממתק עורו
המתגנב בחשאי אל אפי

עצב
הערב הזה
הדמעות חונקות
עומדות בקצה הגרון
מאיימות
מלהתפרץ החוצה

ואז אתה הלכת
אחרי שחשבתי
שלעולם לא תעזוב
שתמיד ארגיש אותך איתי
קרוב

כאב
כבר כמה שנים
את הולכת
תועה ומתבלבלת
משביל זה למשנהו

אלגוריה
על אף כל הניסיונות
להיאחז באשליות
לגעת ולו רק לרגע
ולא יותר

אלגוריה
עודני כמהה,
משתוקקת
ומצפה.
עודני כאן,
נאחזת בחוט השערה.

השמיים נתכסו
בעננים אפורים
הרוח המושחתת
אשר פקדה את האוויר

כאב
אל נא
תחסוך ממני
דבר

הרהור
קיוויתי
חוויתי
ושוב, שיוועתי.

הרהור
מבעד לשכבה עבה וחומרית
דבר אינו יכול לחדור פנימה
העוברים ובאים
כבר לא שבים
רק הולכים
והולכים קדימה

הרהור
רוחשות לך שירים
המתנגנים ביתר קולות
תהודתם כמו מבקשת ללכוד
את תשומת ליבך

אהבה
סופרת את צעדיי
עד לדלתות לבך
אך נדמה לי,
כי אמשיך לספור
לנצח.

כמה כאב
כמה חרטה
על שזרקתי משהו
על שאיבדתי

אהבה
ובעודי מביטה בך
מהופנטת ושואלת
האם תרצה
להיות לי לנסיך

הרהור
ושוב
כמו צל גדול של בשורה מרה
המרחפת מעליי
בלתי נראית
לחוש את החיים

נסכת בי
עומק מחודש
מטוהר מכל
יראה או עכבה

אהבה
כְּשַבְּלוּל תּוֹעֶה
שֶאַבְדָה לוֹ קוֹנְכִיָּתוֹ

אהבה
אנא,
אל תחמוק
מבין אצבעותיי
אל שמך
יימחק

אהבה
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִלִּים
חֲבוּיוֹת בֵּין הַמַּבָּטִים
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַבָּטִים
חֲבוּיִם בֵּין הַמִּלִּים

אכזבה
זה כבר זמן מה
מאז פגשו עיניך את עיני
המביטות באשמה
בחזרה אליך

אהבה
אדום עז
בורדו חם
עוד לגימה
של טעם זר מוכר

בדידות
לצאת אל אווירת החג שבפתח
טרם הפכה לאבן ללא הופכין
כמעט בלתי מורגשת
אך מאיימת עצם קיומה

אלגוריה
עומדת מול האש,
מסתכלת בה

אין ספור צלילים
אין ספור שירים
כל כך הרבה מנגינות מוכרות
שכולן מזכירות לי

תחושתי
האם תזכור
את עליית החמה הזו
כסוף לסיפור
הקצר מדי הזה

זכרונות
ירושלים שלי,
את בוודאי אינך מבינה
מדוע הלכתי לבלי שוב
מאז האביב

בדידות
וכל מבט
אפילו
משך מאית השניה
או מחציתה

ומה יקרה...?
מה יקרה
אם אשאל עליך,
אם אתהה לגביך
אם זה יהיה לא רק בחלום
אם ארוץ אליך פתאום?

אלגוריה
הייתי רוצה
לברוח
אך הזבובים
הם בכל מקום

אהבה
איני רואה אותך
גבהו הרים בין אהבתנו
הסתירו הילתך ממני
כבישים נתארכו להם

אהבה
אם כל תחושה
הייתה הופכת
תצלום בצבעים


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
באושוויץ אנחנו פוסעים, בני נוער, חצי ילדים, חצי מבוגרים
באושוויץ, פוסעים ותוהים
איך יכול להיות שדבר כזה קרה

הר ענק של אפר
עומד לו שם באדישות
הר ענק של אפר

כי במרחק הזה
אליו אני נוסעת
אני מתקרבת עוד קצת אל עצמי
ומתרחקת ממך
מהכאב שעכשיו אני רואה בו
את דמותך

רגעים ספורים,
רגעים מושלמים,
שנמסים ברכות,
נעלמים אל תוך הלילה,
נגוזים.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
פורטרט
אל היצירה

תקריב
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה
שקיעה...איזה דבר רגיל זה..קורה כל יום..
אבל כל כך יפה
כל פעם מחדש..

שחור-לבן
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה




אל הארכיון האישי (27 יצירות מאורכבות)
אשמתי שהחילים
לא הבינו שרק
צחקתי?





אדולף.


תרומה לבמה





יוצר מס' 33425. בבמה מאז 28/3/04 18:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לספיר מיצי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה