|
הגיעה לעולם בקיץ של 1988,
מאז היא מחפשת משמעות
בכל דבר שנקרה בעיניה
המוצא מתבקש להודיע..
מגיל קטן כותבת, שרה, ושוב כותבת, כמה שיותר.
מקווה לעולם לא לאבד את המוזה.. ומאחלת כך לכל
קוראיה :)
How many times must a man look up
Before he can see the sky?
Yes, n how many ears must one man have
Before he can hear people cry?
Yes, n how many deaths will it take till he knows
That too many people have died?
The answer, my friend, is blowin in the wind,
The answer is blowin in the wind.
Love is the Dance of Eternity
(Dream Theater)
התיישבתי על המיטה בחדר שלי, שקוע במחשבות אינסופיות, שקוע
בהרהורים, והתלבטויות. כבר כמעט הייתי בטוח, שזה הדבר, שאני
צריך לעשות, שאין לי ברירה. אבל בכל זאת, משהו עדיין היה לא
ברור. טוב, ברור שמשהו יהיה לא ברור, הרי אני בעצמי לא ידעתי
מה יהיה אחר כך.
|
בהיתי החוצה ושאלתי את עצמי אם באמת מתישהו הכל ישתנה, או
שהייתי תמימה מידי כשהאמנתי. וזה היה רק לפני יומיים...אז איך
עכשיו הכל השתנה?
מדהים איך שחוסר מעשים של אנשים לפעמים יכול לשנות יותר
מהמעשים עצמם.
|
הוא היה בן 10 כשההורים שלו התגרשו והוא לא אהב לדבר על זה
יותר מדי, או כשלא באמת צריך.
הפעם, הביקור אצל אבא שלו היה כייף, אבל כייף כזה שבסוף נהרס,
מהכייפים שלא שווים יותר מדי כשהם נהרסים...
|
7:35 בערב.
ישבתי ובהיתי באמא מהסלון, מבשלת במטבח.
עברתי בראש על כל החומר של המתכונת למחרת וניסיתי לשכנע את
עצמי שאני יודע את החומר. זה לא ממש עזר.
|
ואתה נרדמת לידי, ככה, על החול הרך, כמו ילד קטן שמרגיש כל כך
מוגן בעולם המטורף הזה. ואני מסתכלת עלייך, מרגישה כל כך שייכת
לך, ובאותה הנשימה כל כך מנותקת.
|
בגללך,
כל ריח מוכר מפעם,
עושה לי צביטה בלב,
ופתאום, כשהכי לא מתאים
לוקח אותי בחזרה, לשם.
|
לא רוצה שתכאיב לי יותר
בעצם היותך שם,
בליבי,
זה כבר כאב יותר מדי
|
It's not that I want you back
it is just the love
which you poured over me
but not the one
|
Just thought thay I'll let you know
that being with you
makes me shine
like I never did
|
How did you know
that i needed you
That i needed this
where have you been
for so long
|
Now we both know different
Because when we're together
It feels so good
Like there's nothing in the world
|
תחושת הזרות
והניכור המתעצם בי
נוכח העוברים והתועים
כבר לא היו זרים לי
|
I would give up
so many things
that I have now
So many things
|
I wish I had never notice
how charming your eyes are
|
Your smell lingered softly on my skin
An existing reminder
Of the things I'm trying to avoid from
And I'm walking, oblivious to it all
|
A long
never ending trial
To fix it back again
and again
|
המילים שאתה אומר
כה חדות
קולעות הישר למטרה
נוגעות
|
He is too secure
he's too proud
standing there
among all the crowd
|
You seem to know
how to make everything feel so right
you seem to have the answers
for things that I don't
|
People cry
people die
But I still
Can't find
the reason why
|
Maybe now it is for real
maybe what i feel
will keep standing still
|
And maybe
it is just your eyes
that got me so confused
and made me
fall so deep
|
But you don't seem to appear
and I'm feeling on the edge
on the edge to despair
|
Let me feel you
for the last time
before you fade away
from my wildest fantasies
|
I know it in my heart that you and me
are ment to be
|
ואולי
זה בכלל לא היה צריך לקרות
הרי זה אתה
שמההתחלה
בכלל לא רצה לנסות.
|
וְהִנֵּה עֹוד אֶצְבַּע
מִתְקַפֶּלֶת לָהּ
נְסוֹגָה
|
לפני כל זה,
נתתי לך,
להיכנס
עמוק
אל תוך חיי,
עמוק מדי.
|
מַדּוּעַ
לֹא אַחֲזָה בְּכַךְ
יָדִי הַזְּהִירָה
|
וכשהם
ימשיכו בשלהם
בהוויה
בשגרה
|
את כל האמונה שיש בי
הייתי מקדישה
ומאמינה
במה שהיה לנו
|
אני לא רוצה לדעת
איפה אתה,
האם קרוב אליי,
או רחוק
|
וְנוֹכֵחוּתְךָ
מְסַלֶּקֶת מִכְשוֹלִים
מְשַכֶּכֶת מַכְאוֹבִים
|
ובלהט מערבולת מחשבותיך הגנוזות
רק אחת יחידה אבקש לשלות
ושוב אתהה בלאט, במבוכה
במה תמצא נחמה
|
הבוקר אהבתי גם את שביל הריח
הנידף ממתק עורו
המתגנב בחשאי אל אפי
|
הערב הזה
הדמעות חונקות
עומדות בקצה הגרון
מאיימות
מלהתפרץ החוצה
|
ואז אתה הלכת
אחרי שחשבתי
שלעולם לא תעזוב
שתמיד ארגיש אותך איתי
קרוב
|
הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי
לְהָנִיחָהּ בַּחֲשָׁשׁ עַל גַּבְּךָ
|
כבר כמה שנים
את הולכת
תועה ומתבלבלת
משביל זה למשנהו
|
על אף כל הניסיונות
להיאחז באשליות
לגעת ולו רק לרגע
ולא יותר
|
עודני כמהה,
משתוקקת
ומצפה.
עודני כאן,
נאחזת בחוט השערה.
|
רְמָזִים בּוֹדְדִים
שֶׁאוּלַי
מְבַשְּרִים
|
השמיים נתכסו
בעננים אפורים
הרוח המושחתת
אשר פקדה את האוויר
|
קיוויתי
חוויתי
ושוב, שיוועתי.
|
מבעד לשכבה עבה וחומרית
דבר אינו יכול לחדור פנימה
העוברים ובאים
כבר לא שבים
רק הולכים
והולכים קדימה
|
רוחשות לך שירים
המתנגנים ביתר קולות
תהודתם כמו מבקשת ללכוד
את תשומת ליבך
|
סופרת את צעדיי
עד לדלתות לבך
אך נדמה לי,
כי אמשיך לספור
לנצח.
|
כמה כאב
כמה חרטה
על שזרקתי משהו
על שאיבדתי
|
ובעודי מביטה בך
מהופנטת ושואלת
האם תרצה
להיות לי לנסיך
|
ושוב
כמו צל גדול של בשורה מרה
המרחפת מעליי
בלתי נראית
לחוש את החיים
|
נסכת בי
עומק מחודש
מטוהר מכל
יראה או עכבה
|
מָה לֵךְ תִּשְׁתַּהִי
עַד בְּלִי דַּי תְּהַרְהֲרִי
|
כְּשַבְּלוּל תּוֹעֶה
שֶאַבְדָה לוֹ קוֹנְכִיָּתוֹ
|
אנא,
אל תחמוק
מבין אצבעותיי
אל שמך
יימחק
|
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מִלִּים
חֲבוּיוֹת בֵּין הַמַּבָּטִים
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַבָּטִים
חֲבוּיִם בֵּין הַמִּלִּים
|
זה כבר זמן מה
מאז פגשו עיניך את עיני
המביטות באשמה
בחזרה אליך
|
אדום עז
בורדו חם
עוד לגימה
של טעם זר מוכר
|
לצאת אל אווירת החג שבפתח
טרם הפכה לאבן ללא הופכין
כמעט בלתי מורגשת
אך מאיימת עצם קיומה
|
אין ספור צלילים
אין ספור שירים
כל כך הרבה מנגינות מוכרות
שכולן מזכירות לי
|
האם תזכור
את עליית החמה הזו
כסוף לסיפור
הקצר מדי הזה
|
ירושלים שלי,
את בוודאי אינך מבינה
מדוע הלכתי לבלי שוב
מאז האביב
|
וכל מבט
אפילו
משך מאית השניה
או מחציתה
|
רַק מַבָּט,
וּנְהָרוֹת שֶׁל
מִלִּים
בֵּינֵינוּ
|
ומה יקרה...?
מה יקרה
אם אשאל עליך,
אם אתהה לגביך
אם זה יהיה לא רק בחלום
אם ארוץ אליך פתאום?
|
הייתי רוצה
לברוח
אך הזבובים
הם בכל מקום
|
איני רואה אותך
גבהו הרים בין אהבתנו
הסתירו הילתך ממני
כבישים נתארכו להם
|
אם כל תחושה
הייתה הופכת
תצלום בצבעים
|
באושוויץ אנחנו פוסעים, בני נוער, חצי ילדים, חצי מבוגרים
באושוויץ, פוסעים ותוהים
איך יכול להיות שדבר כזה קרה
|
הר ענק של אפר
עומד לו שם באדישות
הר ענק של אפר
|
כי במרחק הזה
אליו אני נוסעת
אני מתקרבת עוד קצת אל עצמי
ומתרחקת ממך
מהכאב שעכשיו אני רואה בו
את דמותך
|
רגעים ספורים,
רגעים מושלמים,
שנמסים ברכות,
נעלמים אל תוך הלילה,
נגוזים.
|
שקיעה...איזה דבר רגיל זה..קורה כל יום..
אבל כל כך יפה
כל פעם מחדש..
|
אל הארכיון האישי (27 יצירות מאורכבות)
|
|
למות עכשיו
פרטים אצל אחמד
אחמד, בניין
מספר שבע, (על
יד התאומים) ניו
יורק. |
|
