למה לא יכולתי להיות יותר חזקה ולהשתלט על הרגשות שלי כמו
שעשיתי עד שאתה הגעת?
אני יושבת כאן, אני חושבת עליך.
כל בית בכל שיר, כל פזמון, הכל מזכיר לי אותך.
הכל מתחבר אליך.
אני מצטערת שאני בת כזו דפוקה,
ואני מצטערת שאני עושה הרבה בעיות.
ואני מצטערת שאני רק כועסת ולא מתקרבת,
ואני מצטערת שהבאת אותי לעולם, אמא.
כי אני יודעת שלא הייתי רצויה.
וברור שכך, עם בעל מסומם, מי תרצה ילדה?!
השתניתי.
אני לא חיה, מתתי.
אני לא אותו דבר, אני לא מרגישה אותה ספיר.
לצאת מהמחלה, מהבועה שהיתה לי, לבד, עם עצמי, זה שינה הכל, זה
הרג אותי. אני מרגישה מחויבת להיות שמחה, לצחוק.
"עם מי אני צריך
לשכב כדי
לקבל את הטלפון
שלך?"
מתוך ספרו של י.
פופק,
איך להתחיל עם
בחורות ולהישאר
בחיים.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
