|
אסנת נולדה בחיפה וכולם חיים באושר יחסי מאז ועד
היום.
"אם אני אני כי אתה אתה
ואתה אתה כי אני אני
אז אני לא אני ואתה לא אתה.
אך אם אני אני כי אני אני
ואתה אתה כי אתה אתה
אז אני אני ואתה אתה."
(רבי מנחם מנדל מקוצק)
ככה הכל התחיל, בנאלי. מה? הוא נכנס אליי - לחנות שלי! זאת
אומרת, שם עבדתי באותו שבוע. שאני אבקש סליחה על זה? סליחה.
עכשיו יותר טוב? מי מאיתנו מרגיש עכשיו טוב יותר?
"אפשר לקבל בבקשה טיים?" מה יכולתי לעשות? נתתי לו.
"חכה! העודף!"
|
חלף, עבר לו הזמן (אשר לא היה בר-הגדרה באותם זמנים), ובנו
הצעיר של האדם הקדמון חדל מלהפריש נוזלים משונים מפיו ולבכות
כמו... טוב, חדל בנו הצעיר של האדם הקדמון מלהיות תינוק, על
כן, שלח האדם הקדמון את בנו הצעיר לקושש עצים.
|
זה לא כואב
זה לא אומר עליי הרבה
רק שברור שאני לבד עכשיו
|
אם אין לך רצון להיות פה,
אם אין לך אותי,
למה אין לך מספיק ממשהו,
מספיק כדי לבוא ולהיות איתי?
|
הסבל הזה בר תקדים,
אז אני לא כותבת על המציאות שלי
|
תפוס פינה לפני שהיא תתפוס אותך
אני מוכנה לרחמים שלך
|
אני סוס עץ.
מתנדנד במרפסת
מתנדנד עם הרוח
מתנדנד כשמישהו מזיז אותי...
|
חייב להיות משהו ששווה את הכל.
לא לחיות בשביל אחר כך כמו אתמול.
|
נשארך בלי רובך
ריק במיעוטך
|
הכל חיקוי של המציאות
כמו בספר בדיוני
אני הולך שוב לאיבוד
כי שום דבר לא אמיתי
|
ספינה שוקעת,
מנעול חלוד,
ואלפי שנות אור,
חוצצים ביני לבין השקט.
|
מהאמפריה שלי אספח לך שטחים נרחבים ככל שתרצה,
אם רק תכבוש אותי ביום בהיר אחד.
אנא כבוש אותי, כי היום אינני מתבצרת אחורי חומת חיילי.
|
אתה רוצה להיות כאן אך אתה לא קרוב
בכחול אי אפשר לאהוב
בשמיים הכחולים אין אהבה
רק אני ואתה
|
שיתנפצו כל התקוות
הן רק מילים חלולות כשאומרים אותן
|
תפסיק כבר, אני לא יכולה יותר.
|
עומד כל כך קרוב, כל כך קרוב...
ואני זורקת לאוויר את שנראה פעם טוב
רק עוד מבט אחד לא ממוקד, אתה עובד לבד
|
היא הכישה אותי במבט אחד רדום מה, ואני נותרתי ללא מילים, רק
עם קול בהלה לא כל כך מתוק.
|
אם היה לי נוף מהאמבטיה העולם היה נראה יבש יותר
בינתיים, אין לי אפילו חלון.
|
חולפת עוד שנה
ואני בלעדיך
מדמיינת את פניך
תקוותי הייתה לשווא
|
אני היחידה שהרגישה את זה עכשיו?
עוד מישהו הרגיש את זה, אני יודעת.
איפה אותו מישהו? למה הוא לא כאן איתי? ולמה אני לא שם איתו?
|
יש ציר שעליו אני נמצאת כרגע. אותו ציר לא כואב, לא צורב ולא
מכעיס.
|
|
|
מישהו כבר כתב
את הסלוגן הזה,
אבל החתימה שלו
הייתה מטופשת
והרסה את כל
הקטע.
אני לא הולך
לעשות את אותה
הטעות - גרניום
קטן בגינה של
דודה נחמה. |
|
