|
נולד ביום לידתו של פושקין בטשקנט, אוזבקיסטן,
ב1984.
עלה ארצה בגיל 6, גילה את הפסנתר בגיל 10, את נוצת
המשורר בגיל 12, את הגיטרה בגיל 13 ואת העט אי שם
בשיעור גיאוגרפיה ארוך ארוך.
היה היה, לפני שנים רבות , בעיירה רחוקה, בית גדול ויפה. בתוך
הבית גר זוג יפה, עשיר ומכובד. הם מאד אהבו זה את זו ואפילו
יותר מזה כל אחד את עצמו. אהבו כל כך שביתם היה מבפנים, על
קירותיו ותקרותיו, מרוצף מראות.
|
אני מרגיש שפיל היה יכול לסדר אותי במדבר הזה. הוא גם חבר, גם
יש לו גב.
אני הולך פה כבר כמה ימים ולא מגיע לשום מקום. אמרו לי משהו,
לא זוכר בדיוק, אז התחלתי ללכת. בעקבות שלי עוד לא נתקלתי, אז
לפחות אני לא הולך במעגלים.
|
אין הרבה ימים שבהם אתה קם ובוחר לך בגדים שבאמת בא לך להישאר
בהם כל היום. עד הערב, כולל המכולת בבוקר והעבודה והמסיבה
בערב, הכול פשוט יושב בול. אבל בין זה לבין להתקלח באמצע היום
ולחזור בגלל זה לאותם בגדים...
|
"משעמם, אה?" שואל הפרצוף.
"כן, די." אני עונה לו, לא ברור לי למה.
"מה די?בא לך למות מרוב שמשעמם לך." אומר הפרצוף בטון מלא בוז.
נעלי האלגנט השחורות שלו מטפטפות בוץ על השטיח שלי. תהרוג אותי
אם אני יודע איפה הוא מצא בוץ באמצע מאי?
|
סליחה, גבירתי... סליחה, אני באמת מצטער אבל אני לא ממש רוצה
לדעת מה השעה ואני לא מעשן אז אני גם לא אבקש ממך אש אבל כרגע
אני לא מצליח למצוא שום דבר להגיד שיהיה תירוץ בשבילי להכיר
אותך.
|
עכשיו, הסיפור הוא כזה: איזה אדריכל אידיוט החליט שאין לו בעיר
מספיק שטחים ירוקים וגינה על הגג זה פאסה, אז הוא תכנן
למיליונרים האלה בניין שבאמצע שלו יש פארק! פארק עצום עם
אדמה,עצים, נחל, כל העסק! וצינורות זכוכית עם מראות שממחזרים
את אור היום.
|
כשאתה נוסע באוטובוס חצי מתפרק ומתחת לרגליים שלך כל רכושך,
שמסתכם בגיטרה ותיק, יש כמה מחשבות שעוברות לך בראש. חלק
מהמחשבות האלה הלכו לאיבוד בגולגולתו של עופר בדרכו לעוד כפר
נידח - לא רחוק מג'מנגר.
|
הוא התעורר בבוקר ולא שמח לגלות שארוחת הצהרים שלו מאתמול,
בהתגלמות המעוכלת שלה, כבר התייבשה על חולצתו. גולן לא ידע
לשתות. הוא גם לא עישן אבל בשני המקרים נורא אהב את הדאווין.
|
היום בו עזבת היה היום בו החליטה השמש שאינה זורחת יותר בבוקר.
|
רבקה בן-אור הזמינה אותי היום. זאת המורה שלי לתולדות
הפילוסופיה. גברת כבת חמישים, שמנה ונחמדה שמספרת לנו סיפורים
על יוון העתיקה כל יום ראשון. שיער שיבה חלק אסוף, משקפיים,
פנים לבנות, לבוש אדוק. מורה טובה.
היא לא זיהתה אותי.
|
תרגילים אלו חוברו ונוסו על ידי טובי המומחים לרוחניות
אורבאנית והינם כלים להרגלת הגוף והנפש להלך הרוח של התקופה,
וכמו כן להתמודדות עם לחצי היום יום. ההנחיות כתובות בגוף זכר.
|
הבן של אביב גפן כתב ספר על חייו
|
נראה לי שאני אפסיק גם לשתות קפה,
כדי שלא יתחשק לי לעשן איתו סיגריה.
|
אתם מוותרים
רק למי שחזק מכם
מסתכלים בעיניים
רק לעיוור
אתם שותים יין
ומדמיינים שזה
דם
|
לעולם לא קורא לך בשמך
לעולם לא נזכר בפנייך בבוקר
מתקשר אלייך פעם בשבועיים
כשהבדידות הופכת תשוקה
|
איבדתי את הצפון
ועוד שניה סוגרים לי את סיני
נוסע לנתב"ג על תרמיליי
כדי להקדים את השיטפון.
|
אני אמשיך לגדול בדיוק בנקודה שבה הפסיקו אותי
אגיד שלום אחרון לדברים שכל כך הצחיקו אותי
כי נשמה של בנאדם אתם לא יכולים לכלוא
מגיע לכם את הגוף שלי לשלוש שנים, את הראש שלי - לא!
|
ביום אני כתום
הציעו לי לחתום
אמרו יהיה שלום
אם אפנה מקום
אבל אני כתום
|
כל יום בחניה בדרך למשרד
אני רואה אותו
חייל כזה אומלל עייף ומרושל
|
בעונג רב ובעירום מלא
הסתיו
סוגר אורווה מרצין ושר
|
גם אם תימנע מלקרוא לדברים בשמם
הם יקראו בשמך ללא היסוס
לשון אחר, סטלן היא מילה יפה ל-נרקומן
שהחברים המציאו לנו מתוך נימוס
|
בשביל מה לך העצב הזה הנכסף,
בשביל מה לך לדחות את הנצח?
מה יועיל לך מחר? מה חסרנו אתמול?
או שבאת ללמד אותי לקח?
|
יאללה יאללה חברה, יהיה סבבה!
אחרי קדימה לחמאס!
תגיד שלום לאמא ולאבא,
תלבש מכנס ובוא לחמאס!
|
בוב דילן לא היה רוצה שאני אשיר עליו
אבל אין לו ברירה - הוא זקן.
ככה זה כשהפופולריות נעלמת עם הסקס אפיל שלך
ואתה נובל כמו סחלב - יפהפה אך מסכן.
|
ביושבי על אסלה אני חושב
על כל שנעשה
ועל כל מה שיש לעשותו
על דברים ברומו של עולם
|
מטוס. המראתו התעכבה בכשעה אך הנוסעים, למרות ההמתנה, נראים
מרוממים ומלאי ציפיה. שפת אמם הנשמעת אחרי שהייתם בניכר משמחת
את ליבם והם כולם, כמו כל מי שבאמת בחר לחזור מביקור בחו"ל,
מרגישים עתה קצת יותר ציונים.
|
יש הטוענים כי עשייה של הדברים שאתה באמת רוצה ואוהב ורדיפה
אחרי החלומות שלך מאיצה את תהליך ההזדקנות בערך פי חמישה. יש
לכך כמה סיבות; קודם כל העובדה שאם אתה עושה את מה שאתה אוהב,
אז אתה גם בהכרח אוהב את מה שאתה עושה וכך יוצא שאתה עושה את
זה הרבה
|
היא הייתה מהממת כרגיל בתנוחה מספר שתיים שלה. אמרה שהיום היא
לא תבוא כי היא פוחדת להידבק...והאח נוזל והאף נוזף. שטיח
צעיף. מרפסות מתחת לקרקע במעבה קרום הבתולין של אמא אדמה. הכל
מרפסות. והאח נואף והאב עולז.
|
וכל הנשים מקרינות סקס. במיוחד אלה עם הילדים הקטנים. אתה מוכן
לעשות אותן, את כולן, פשוט שם - על הרצפה, באמצע מחלקת כלי
בית, מוצרי חלב, קפואים.
|
ככל האנשים שחושבים שהם רואים את המציאות בצורה צלולה, גרנט
פיורי עשה טעויות על ימין ועל שמאל. עוקף מימין ומשמאל, מבלי
לאותת, מעורר את חמתם של הנהגים, מזכיר לעצמו מהיכן בא, טס
פיורי בכבישים, נושא עמו את הגברת עם תינוקה הבשל ברחמה.
|
לפעמים חוטאים לכלא, וזה לא טוב.
|
ומה שהכי מצחיק זה שאנחנו אשכרה מנסים לתפקד במצב הזה.
ומצליחים למרבה האימה. ומרימים פרויקטים, ומתמודדים עם
בירוקרטיה, ומתקשרים עם אנשים, והכל מבעד לסטלה קשה מאד. באמת.
|
אבל צחקתי כשאמרת לי שאת רק שלי
כי אין דברים כאלה - "רק" או "של"
אל תסתכלי עליי כאילו חיללתי קודש
את יודעת הרי, קודש אי אפשר לחלל...
|
האוויר זה הולם בי - אלף פטישים,
השפתיים של השמש - אצלי על הפנים.
התנאים מתאימים למה טוב מה נעים!
אבל אני רץ
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אומרים לי שאני
מאכזב!, אני
מאכזב? אני???
הבעיה היא בכם
ובציפיות שאתם
מגדלים!
יוסי עמוס חזה. |
|
