|
ילידת 1987 זו אינה התשובה הנשית לרם אורן, וודאי לא
מחשיבה את עצמה כבעלת כישרון מיוחד, אך היא מוצאת
בכתיבה מפלט מחיי היומיום המעיקים, ולכן היא פה.
היא אישה רגילה, יש האומרים חכמה, יש הסבורים כי
עולם הרפואה מחכה לה, אי שם בעתיד ה(כבר לא כל כך)
רחוק. היא מחכה לחורף שיבוא ויביא איתו את המעילים
והרומנטיקה, הרוחות והרעמים, השלווה.
היא שמיניסטית מצויה, עם רעמת שיער אדומה המהדרת את
ראשה, עיניה ירוקות ומזלה מאזניים. היא רודפת צדק אך
נמשכת לרעים, היא רוצה אהבה אך מפחדת,היא כואבת, היא
בוכה, היא מיללת.
ולפעמים, היא גם כותבת.
היינו טובים יחד. מאז אותו יום אומלל בו נפגשנו, בתור לראיון
עבודה, ידעתי שיש בו משהו מיוחד, משהו שונה. הוא היה רגיש,
ביישן, לא בחור טיפוסי ואגרסיבי עם כוונה אחת בראש. עיניו
הירוקות השרו רוגע ושלווה, חיוכו ניחם אותי בזמנים הקשים,
שפתיו גירו אותי ועינגו אות
|
|
על הכיסא ישבתי
וזיכרון לעצמי
כתבתי,
ישבתי ישבתי
וכתבתי בזמן
שלאאימייל
האישור
חיכיתי..
חיכיתי חיכיתי
ומי לא בא?
מיכאל!
אחד מעוצבן
שרוצה שיאשרו לו
כבר את השטויות
שהוא כותב |
|