|
אם חיפשתם כנות הגעתם למקום הנכון.
סם, בלי מסכות.
נכנסת למעלית, קומה רביעית. מחפשת את המפתח בתיק. הדלת נפתחת
בחריקה חלשה. היא מעירה אותו בלחישה.
"הפתעה..." והחיוך שבשבילו הלכה חצי שעה נגלה אליה.
הוא מחבק אותה, מפנה לה מקום מתחת לפוך. מוריד את כובע הצמר
שלה, נושק לראשה. שואל איך היא מרגישה.
|
וכשהתחלת לזרום עליי
בזרם דק, עדין, חמים
כזה שאפשר להתמכר לו
כבר לא הכרתי אותך
|
אני מקדישה לך את הסיגריה הראשונה, על זה שנתת לי ליפול בפעם
הראשונה.
|
לעשן את הסיגריות המקומיות, לשתות את הבירה הכי איכותית בפאב
לא גדול עם שירים אהובים.
לא למהר, לא לחשוב, לא לכאוב. להתמסר לרגש.
|
אז אני לוקחת שאיפה, ארוכה ארוכה, ונושפת ישר אל תוך השיער
היפה והחלק הזה שלו, שיתערבב קצת עם הכאב שבתוכי, שירגיש אותי,
שהריח לא יעזוב גם אותו ויזכיר לו מה הוא הבטיח לי לפני
שהתערבבנו, נגענו, נבלענו אחד בתוך השניה...
|
והוא, מתבונן בקונטרסט העדין הזה שיצר הסדין על עורה, רק
מחייך. חיוך אמיתי, ילדותי קצת, אבל ככה היא הכי אוהבת אותו,
יותר מכל דבר אחר בעולם.
והיא בחרה לה כוכב, זה שהכי נצץ מכולם באותו הלילה. אמרה שהוא
זה שבחר אותה וכבר התחילה לדמיין איך רק שניהם לבד עוברים
|
מראשל"צ עד באר שבע
מהמרכז עד לדרום
7 - 24 אנחנו לא נפסיק לזרום
|
|
"הבנים נימנים
והבנות נותנות"
משפט פתיחה של
מגיש חרמן מערוץ
הילדים |
|