|
שוב מוצאת את עצמי
במקום לא קיים
שם שוקע הזמן האבוד.
|
אוהבת, תאוות פורצות אליך,
חוגגת את גופי אל מול עיניך.
|
אמי, במותה,
ציוותה לי את ילדי,
ציוותה לי את גופי וחיי.
|
נושמת חירות אסורה,
בין אנחה לגניחה.
|
אתה במקום בו המילים מאבדות משקל.
|
המראה אטומה
במציאות הבדויה.
תשוקתי פורצת
חופשיה.
|
עונג הכאב כשאינך נוגע,
עונג זיכרון עורך בעורי.
|
צבעתי
ופיתלתי גופי
תחת ידיו
|
|
|
איזהו התלמיד?
המחרבן על
מורו... |
|
