|
הכל התחיל באמצע פברואר 1988
לאחר עשור וחצי החל תחביב הכתיבה,
השירה, הלמידה והמסע אל הלא נודע לגילוי ה"עצמי".
השעון מתקתק,
החלון נסגר,
הדלת נפתחת
|
מנהרה אחת ארוכה,
בסוף אור עצום,
שביל החושך, ללא מוצא
|
מלחמות פנימיות, שתיקות ארוכות, חוסר שקט.
אני שומרת הכל בפנים,
אני שותקת.
|
|
|
אני כבר לא רואה
כלום אני לא
יכול יותר. חייב
אותך.
בואי אליי אני
ארים אותך
גבוה.
אני מתחשמל.
סבא זלמן בלי
נעליים לסבתא
יענטה לפני
החלפת מנורה |
|
