|
הכל התחיל באמצע פברואר 1988
לאחר עשור וחצי החל תחביב הכתיבה,
השירה, הלמידה והמסע אל הלא נודע לגילוי ה"עצמי".
השעון מתקתק,
החלון נסגר,
הדלת נפתחת
|
מנהרה אחת ארוכה,
בסוף אור עצום,
שביל החושך, ללא מוצא
|
מלחמות פנימיות, שתיקות ארוכות, חוסר שקט.
אני שומרת הכל בפנים,
אני שותקת.
|
|
|
אכלתי את כל
השוקולד בבית.
את כל הקוביה
האחרונה.
אחת שלא מבינה
למה אומרים לה
כל הזמן:
"תאכלי, יא
אנורקסית,
תאכלי!" |
|