[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 saga

אל היוצרים המעריכים את שגית אדרי

לרשימת יצירות השירה החדשות
אתה זה שתסיר את הקליפות
אחת אחת
שאשב למולך כל כך חשופה
ערומה כמעט

אהבה
עכשיו תלך מבלי לנצח
כל הדרך הביתה
ותחזור ממקום אחר
ממקום של אמת

אולי אף פעם לא נדע
זו מלחמה בלי מנצחים
אולי אף פעם לא נדע
נשאר חלל ריק של אוהבים

אולי הפחד יתפזר
ויראה חסר ערך
אולי עוד אפגוש אותך
אחרי הכול בסוף הדרך.

ואז אוכל לשחרר
את כל מה שיש בתוכי
ולנשום אויר נקי
אולי תשלים את החסר
תמלא את הריק
שמתהלך כמו צל לצדי

ריח מתוק של געגוע
מושך אותי אליך
כמו שפת מדבר
מבינה את שתיקתך

יחסים
ובלילות החורף הקרים
כשגופו מתמלא פחדים
היא עוטפת אותו ובונה לו עולם
מעתה הם רוקדים לבדם

הבוקר עולה ומותיר את צלליו
הבוקר עולה בלי לדעת כמה יכאב
צעקות דהירות.. אבל לאן?...
וכמה זמן יש לזמן?

אהבה
פתאום נראה שיש עוד תקווה
האהבה לא נעלמה
היא קיימת, נושמת
בכל אחד מאיתנו

והוא שוב בורח
מכל מקום שיעלה בו זכרונות
והוא שוב לוקח
אחריות על גורלו

תן לי ממה שאתה שומר ליום אפור
ואז אולי השקט יחלחל בך וירד עלינו
ותבין שלא צריך דבר.
מלבדינו.

יכולת להציל אותנו בשתי ידיך
לסלק מעלינו את המכשולים
עכשיו אני כבר רואה בעינייך
מעלינו כבר לא ירחפו המלאכים

ואת לוקחת נשימה
לקראת יום חדש
מתכננת את העתיד
לא מוצא מקום במירוץ שלך
את משאירה אותי בלי אוויר

הי א לא שקטה היא לא ישנה
היא כלואה בתוך קליפה
היא כבר לא ילדה
אך עדיין מבולבלת
היא זקוקה לאהבה

לפעמים היא מספרת
שהיא מתעוררת עם כנפיים
מוכנה לעוף רחוק
לפעמים היא מדברת
על ימים יפים של פעם
כאלה עם טעם מתוק

תמונות מטושטשות
נקודות של אור
מנתקת אחיזה
בלי שום מסיכות

האור שאת מפיצה מסביבך
וקולך הרך שחודר לתוכי
נגיעות קטנות ממכרות
ושקט שעוטף אותי

שולחת לך מכתב תודה
על כל מה שקיבלתי
מהקשר הזה
שולחת לך מכתב תודה

עכשיו צריך להיות חופשי
להבין את עצמי
רוצה לצלול אל העומק
להרגיש את הדופק

בתוך השקט שלך והחום
מתעוררת בתוך עיר צבועה בכתום
בתוך רעש ותנועה שלא נפסקת

אז מה את חושפת
ומה את מסתירה
זה לא כל כך משנה
כי זה מה שעושה אותך שמחה
ואני פגשתי אותך במקרה

ציפור פצועה
מחפשת מקומה
מבקשת קצת שקט לאהוב
לא רוצה יותר להלחם
על מקום בלב

אתה... לא מוצא פה מנוח
אולי... מבקש קצת עוד כח
מתי... יעלה כבר הבוקר
אולי... הוא יביא איתו אושר

רצים בין מלחמות שקטות
בין מים עמוקים לרדודים
מפזרים אופטמיות פצועה
מחכים לסוף הטוב

יצאתי לנוע
בין שדרה לקפה
בין סמטה חשוכה
בין תקווה לספק

תוותר על האגו
תנשום עמוק
תסלק את הכעס
כמה שיותר רחוק




הסקרנות הרגה את
החתול, לי אין
שום קשר לזה!



אני


תרומה לבמה





יוצר מס' 57359. בבמה מאז 29/12/05 7:08

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשגית אדרי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה