|
הוא פוסע לעברי, אני רואה אותו מרחוק מפלס לו דרך בין מעט
האנשים שחוסמים את דרכו.
מבטו פעם רכון לרצפה ופעם נישא מעלה, לשמיים, אך לא אל פניי
ואני, שרואה אותו מתקרב, מנסה לפגוש בעיניו ולגלות מה מסתתר
בהן.
|
יש לה שלושה חיוכים, לילדה. כל חיוך צופן בתוכו משהו אחר, חלק
אחר ממנה שהיא מגלה.
|
היא מתוסבכת ואני מאוהב בה, איך נפלתי לתוך התהום.
לא בצעדים זהירים, כאילו ליבי אינו רווי אכזבות ודרכיי לא היו
פתלתלות,
בבטחה צעדתי ונפלתי עמוק.
|
מאז שאבא שלה נפטר, כשהייתה בת 9, היא איבדה את האמונה באלוהים
וזכור לי משפט שהיא אמרה, שבעצם אומר הכל עליה, היא אמרה:
``חיים בחלום וים של אושר פתאום מתחלף בכאב שהים גדול
מלהכיל``.
|
שנינו מציירים על חול
לב שבור שהחלים
הים לא משמיע קול
והגלים שותקים
|
אם תלכי אל תשכחי
את מה שהשארת
אספי את השברים
שאת יצרת
|
בחלומות,
עוד מבקש אותך
רוצה לאחוז בך כמו פעם
|
הכי אהבתי אותך בשתיקות
היה בהן מין קסם כזה
|
כך את, זיכרון נשכח
נשארו רק השירים
|
אולי אינו יודע
יש אדם המושיט את ידו
לגעת ברוך ולמחות
דמעתו
|
לפעמים, כשאני יושב לבד
ובחוץ הרוח הומה
ורק אור ירח מאיר בעלטה
|
מלאך קטן שלי
אמרי לי מה כואב לך
הראי את חיוכך
בשבילך כוכב זורח
|
ניגון שעולה מן הים
רחש המים לא פוסק
|
ערגה לזמנים שעברו לי מכבר
גם לרעים
הלוואי שהזמן היה נעצר
איך עברו השנים
|
בלילה עוד כוכב נופל
וכבר התייאשתי לבקש אותך
במיטה שוכב וזז מצד לצד
שומע את הצחוק שלך
|
|
|
בקשר לסלוגן
מקודם:
מצטערים, נגמר
לנו |
|
