|
 so you think you can love me & leave me to die... |
ככה ככה הר דוקטור
ככה הר אויב
אני האופוס שלך
אני רבת הערך
אני פעוטת הזהב שלך
נמוגה כזעקה, בוערת.
אל תחשוב שאינני מעריכה את חרדתך הרבה
אפר אפר -
אתה מחטט ובוחש
בשר, עצמות, כלום אין שם.
שלום.
אני שגיא.
עוד חלק בלתי נפרד מבני האדם ותקועה בגיל ההתבגרות בגלל שגרת
החיים המייגעת - נולדים סובלים מתים.
|
בינתיים אני שוכבת במיטה כבר חצי שעה והוא תקוע שם למטה.
המיינד הראקטיבי המזדיין שלי נכנס לפעולה, הוא החליט לעבוד
שעות נוספות בחינם, ובהכרה מלאה. וההוא שם למטה, חסר כל ידע
אוראלי, מאבד את הסבלנות שלו בזמן שאני חוקרת בשקט מעצבן את
התיקרה.
|
אני מנסה לחשוף בדיה שניסיתי לקבור לפני 4 וחצי שנים, וכל הזמן
הזה היא הרקיבה בתוכי, עד שריח הריקבון מנע ממני לישון בלילות
ותפקד עם עלות השחר.
|
אפלת מלאכים במאור הנרות
נפלאות חטאים
בחשכיי מערות
|
משרטטת עתיד שטרם
עבר זמנו...
|
עכשיו זאת אני!
בלי אף אחת מהמסכות, עומדת לבד. נלחמת באוויר, מתפתלת
מכאבים... כי למדתי מכם לרמות.
כן זאת אני... מדליקה עוד סיגריה, ועומדת.
עכשיו זאת אני!
|
ושוב ההוויה מפנה לי את גבה המכוער שהביט בי כבר יותר מדי
פעמים...
והיא בונה בלהות, הורסת חלומות...
מלמדת אותי לצעוק בשקט את עוצמות הכאב שהודחק למעמקים נסתרים.
|
בחודש האחרון ספגתי מעט מדיי שעות שינה ויותר מדיי כדורים. אני
אף פעם לא אבין למה הכל צריך לנחות בבת אחת. אבל איזו ברירה יש
לי מלבד להסתגל?
|
תשקר לי... בלהט מילים נתונות. רק אל תנסה לקטוף לי את כוכביי
השמיים פן תיפול עימם, וצידקתי תהיה עימי לנוכח אותן הדמעות.
תשקר לי, בטון רגוע מלא להבות ביטחון שאפילו מיים לא יוכלו
לכבות.
ספר לי משהו טוב.
|
אני מפחדת, וזה לא האלכוהול שמדבר, הפעם זאת אני.
|
היכן אתה עכשיו? היכן אתה תוהה?
למי אתה מופיע בחלומות ומפריע את מנוחתו?
מדוע אינך מפריע את מנוחתי?
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אתם לא משופשפים
מהכיוון
הנכון... |
|
