|
טוב, קצת קשה לי לכתוב על עצמי בגוף שלישי בלי להסחף
למחמאות שאני לא בטוחה שמגיעות לי. אז, למרות שזה לא
פוליטיקלי קורקט אני אפנה אליכם בגוף ראשון.
אני נולדתי בברית המועצות (אוקראינה, למדייקים) ב-
1985 ועליתי לארץ בגיל 5. בין שם להיום זה שרשרת
אירועים, פחות או יותר חסרת משמעות.
"כמו שביל של כוכבים על פני בריכה רוגעת
נמשך אל על לאופק
כך האהבה שלי רוגעת מבחוץ סוערת מבפנים
נראת כה אמיתית, קרובה
אך כמו כל אשליה אחרת
מורכבת מדמעה של כוכבים נופלים ואש של גהנום רותח"
היום אני עתודאית באוניברסיטת חיפה, מנסה לפלס לעצמי
דרך בין הסטודנטים, המרצים והסיפורים שמסתובבים לי
בראש ומשגעים אותי.
אני מקווה שתהנו מהכתיבה ואל תשכחו להגיב.
סברינה
סמיילי קטן, שהוא צייר לפני שנים רבות, ריחף לו כרוח בין שני
שמותיהם. פעם כהלצה היא קראה לו "קספר". היום אחרי שהחיוך דהה
והפך לגיחוך הוא נראה לה יותר כמו מלאך המוות.
|
אהבתי אותך
ולפעמים חשבתי שאתה אוהב אותי.
|
אולי תלך כדי שאוכל להרגיש?
להרגיש את עצמי, להכיל את עצמי
|
קרה לך פעם שלא רצית לקום?
לי זה קרה.
|
אני לא אוהבת להסתכל במראה.
שם אני רואה דברים, שהייתי מעדיפה לשכוח.
|
|
|
עכשיו תרימי
ת'רגליים בובה
המושך בחוטים |
|
