|
זה בשר פיגולים נהדר
נתחים שהשגתי בעוז
-
ליקוק הפצעים זו תחבולה נפלאה
שומר עליהם בעצמי
למה אני לא מצליח לראות את זה בצורה בלתי עקיפה? מהן העדשות
המונחות על עיני רוחי המסנוורות אותי?
האם זוהי אותה מודעות עצמית ידועה לשמצה?
אותה המצאה פשטנית של מוחנו על מנת שתפיסת הקיום שלנו תתאים
לתלותה במערך התפיסה המוגבלת שאותה חושינו מסוגלים להעביר?
|
החייל קם בבוקר, נחוש כהרגלו והסתכל לעבר המטרה. היא, גם
כהרגלה, ניצבה שם דוממת גבוהה ומאיימת.
|
שמחתי על פתרונות מהירים שכאלו
כמהים לנוגה זוהר של עמקות
של גאווה, דם וימים אפורים
|
בזירה עם אינסוף סיבובים
נצמד למי שמחזיק מעמד
לכאן או לכאן, תמיד מפסיד
|
עם כאב עמוק לא מתעסקים
צער, כמו יער, מלא שורשים
|
ואם הוא מצלצל -
נשמע אותו דבר
אזי הוא כבר נגוע
נפגם מהעיקר
|
שוורים חסונים של נטל
נושאים ונותנים עליי
|
נערה מסוקסת, טעמי אין
מכונסת בלחיצה עמוק
|
אל הקבר שלי בבקשה ממך
לא שלה
עוד לא שלה
|
מכל פשפש
יוצאת ילדה קטנה שמראה לי
|
נהייה אחר אמת
צרופה ומתוקה
כחלת דבש
לבוקר אור
|
פעם היה חמור על סוס
שאלו אותו
רבינו, כיצד תאמר פעמיים ותחדל
|
יש לי תנשמת מים מיוחדת שעפה פעמיים לכל כיוון
למעלה, למטה ובפנים
והיא לא מתחלקת בעצמה
|
מה שאלת
מה רצית
מה הסיט את מסלולך
לחפוף שיער ערווה
|
רק לפעמים כשאני פוקח עיניים
אני רואה מעבר לפינות
|
ועוד כמה פעמים
שחשבו אותו לחי
והביאו בו סימנים
וחרצו וחרזו
חרצנים לדמותו
|
ושאלה בנאלית
מה הכיוון שלך ביחס לזרם,
ל"מיין סטרים" של עצמך?
|
אד משומש מספיק להגיע
לגעת במשהו
כבר מזמן לא חדש
|
חמישים שנה
בפעם הראשונה שהם באו
היה יותר קר
|
שתיים פיקולו
גלינג גלינג
רץ בתחתונים
|
אנחנו באים וחוזרים
הום-הום-הא
דורסים
|
you fucking cold hurtles bitch! you are the evil one
|
כפרה לחוזרים בתשובה?
לא היום
(פלבול עיניים)
|
לא יודעת למה לא יכולה
רק רוצה כל הזמן, רק רוצה
ילדים, תינוקות, דברים עזובים על הכביש
|
איך צועקים יראה
בבית
ושומעים מבחוץ שקרים
של סגול
|
נוכרי שאוסף מטבעות לשון
ובולים משומשים
|
אחרי מעשה
בא ויצר ונוצר
- אחריתינו -
|
אז יצאתי לחפש את התפריט שלי לעצמי
לא.
|
דורך כוכבו של שמי
בינינו אתר
ואקום של אינסוף דברים
|
שימחה
בלי ריש גלי
כי בא גואל
אולי גם גאולה
|
מתחת סלעים
רובצת אשמה
מגואלת, בוהקת
צורה קיצונית
|
שם אני נובט אחרי הגשם
חד עונתי
|
בכלל אוהב הכי הרבה
את אותן דברים
דברות
|
כי כאב של שכול ודם ינקות
כי צמרמורת נצח מפציעה
|
ולחץ?
לחץ מינימלי של החתולה מעל הסדין,
מעיר אותי מחלומות בהם אני נאחז
באוויר שבחורים של החלום
|
חשוב ומהותי
לראות עד דוק
המחזה
|
שהיו הולכים בדרך וקורעים עיניים
כורים אוזניים במחילה
|
לאהוב אותך
כמו נהר שזורם אחורה
מחפש את האגם שממנו הוא נובע
|
גלגלות מביאות לי לחם ומים
במערה של צרכים
הולך ומתייבש
|
לוחכים שולי עשב
מבטים תמהים בגניבה
|
אם רק קצת
נוסף
לעיכול החלב
המרווה
|
חמורות פאותי שנאתך
מדי כדי שתאהבי
כדי שתטפלי בי
מהות פזילתך
|
בימי חמישי כשהיו לו שיבושים באספקת המים
בגלל הסכר הפרוץ שנסגר בחופזה ובעקה יתרה
היה שומע ניגונים כטוב ליבו
בכוס
בסיגריה
|
איפה את לילה
לנפנף איתי ולהושיב אותי על פרצופי
|
בלעדי חיים
רינה חישבה למות
|
בכל זאת שיר מצחיק
איך אפשר בלי
|
Can you promise me more than that
|
My mind, mind me
Mind my......hi hi
|
פועלים פה כוחות חזקים
כאלה שרק את הצל שלהם אתה רואה
וזה מספיק
|
קלע גדול, גדול
עם אבן קטנה, קטנה
|
אני מרגיש שאתם משקרים לי
יותר ממה שאני משקר לכם
אלא אם זהו אחד מהשקרים
|
שקט בא הפוך
תקוע, נעוץ
רגליים קודם
משוך בגזר
|
רגע אמא...
השרטון היה ממקום אחר?
למה כעת אפשר לספר?
|
הייתי פג שלמד ללכת לפני שבקע מהביצה
הייתי אפרוח שברח - מהמבט - שבמחבת עם העין
למדתי לגדף בכל הכיוונים ולמדתי כיוונים
|
את כל השומעים
במילה ובצליל
השוחקים ברננה
הבוכים
השואלים העיוורים
החרשים התמימים
תשמע
|
בינתיים הם נובטים כמו סליחות שלוות
|
פתאום הייתה לי התגלות
הרשימות שעשיתי
הרשימות.
|
רחמים
רחמים לחוד
עבודה רבה
קודש וחול
|
איפה שלא אהיה
רוקח אותי מחדש
|
הו הו הו
ממרום מעופי, הרוח נשאתני גבוהה גבוהה
|
כשמשהו הוא אישי, אינטימי
ונאמר בצורה כנה, פרטית
יש בו כתובת
משתמש קצה
|
השמועות נכונות
הצמתים מלאו מפגינים
ורוכלים פשטו עליהם כילדים אחר לפתן
שחו, בלעו את שיירי החתיכות והסירופ האנושי הזה
|
כי אם אי אפשר להכניס את הכל בסל
נעשה סדר בעדיפויות
|
אוהבים לי הרבה דברים
כל כך אהוב
נע באוזן
|
בלי הרוג אחד
כולם מתים
בלי ליפול בשבי
נעתקת נשימתי האחרונה
|
נוסע חדש בא לבקר
מה אומרים לו?
תישאר, תישאר
הנחנו לך כבר די והותר
|
מזיעת שינייך עולה צחנה
כזאת שנוגעת לי עמוק בגרון
נושם רצינות בית שחייך
ורוטט בזימיי עפעפיי
|
זה גורם לויברציות
שלילי חזק
|
ממותה שהלך מסביב
הייתי יכול להביט
משכן הבמה
והחץ המכאיב
|
לפעמים צריך להרהר
להיטמע
חטא בסביבה טובה
|
פעם הבאה צריך להיות יותר קונקרטי
וכל הזמן יוצא לי פואטי
|
חריוני יונים עושים שלום
עלי זית נושרים מפיטמות גדושות
|
חשבת על זה
דייקת יותר
גוש שחור הופך שחור יותר
|
תנו לי יד, רגל, מה שבנמצא
ראו הוזהרתם
לא ראש, ולא עיניים
|
סירות הדיג הקטנות
לא יכלו לדגה הרבה
|
הגיעה שעתן של עבות הבשר לצעוד
לרקוע ולשאוג מי היפה בעיר
|
דשא שכני וספקטרומטר למדידת היירקיות
יש כאלה
הם גם למדו איתנו ביסודי
הם עכשיו בלפלנד, כן שם
|
הנוף נרפא דרכי ואני
הנוף דרכי ואני
חולם על שלכת
או עם או בלי
|
היזכרו מה אמר הרב
ומה אמרו המוזמנים
ואתם? מה אמרתם?
|
גרשיים השומרות לי
נופלות בקרב מעשי יותר
הד קלוש ממקום פגיעתן
כנקודות אור בתרתי המשמע שלי
|
תחושת עליונות לא מוסברת
היא יצאה לו מהקרביים
דרך הלב והראות
|
חוקים משתנים.
ומערכת משתנים.
ויש לזכור מי שם אותי אחראי פה.
|
טובע מאחורי פרגוד שקוף -
מנסה לצעוק: זאב, זאב
|
איזה מזל שעכשיו את מחייכת
אז זה היה הרבה פחות מושך
כשהיית מקבלת דם הייתי מקבל מחזוריות
כשהייתי מתחלף היית יורה לי ברגל
|
בינותם, נפרד לריבוע-ריבועים
כחול הים לרוב היה
|
אני לא יכולה לעזור לך
-לך ולבטן המעוינת שלך-
גם אני יודעת לגדל שיער
|
היא המשיכה (בלי) לדעת
גלגולים של שמש היא כבר הייתה
|
כשעצר אותי
אמרתי שזה רק היה ירוק מהבהב
|
תגיד לי גיבור
יכול להיות ששכחת
מה אמורים לעשות פה
|
ואני לא חושב
ואני לא קיים
|
תמיד אומרים להגיד תודה ולנוח
יש אנשים שחושבים שזה קל
הם אומרים שזה נוח
אני משפריץ עליהם בקשת מסנוורת וצבעונית
|
שיקרתי (לך) היא אמרה (לי)
וידעתי שזה כל האמת שיש
|
פיגומים גבוהים הניח
לשבות קסמים חולפים
לקלף כיסוי דוהה - דיוקנו
|
הסימן זהה
מהותו שונה
היא אדרת נהדרת
|
שפלות הרוח שלי מותנית
בקסם שיצא לי מהאצבעות
|
הגיוני לעצור לחשוב להרגיש
בערות אמיתית מבלי להזיזזז
|
זמן, טוב בשביל לעבור
שימושי
|
נרגע - רגוע - שים פה את כל מה שצברת
במקום של הפה
במקום של הכסף
|
את כל הצידה לדרך יש לארוז ולפתוח בדחק רב מפיתוי
כעת רוצו אל שמש העולם הבא
|
עיקשת קרבי אליי
שימי בין מחלפות חיוכי
את עצמך
מה שרואים משם הא?
|
חצי דרך, חצי
פסיק והופה למילה הבאה
לא חסר משהו, לא
|
ככה זה אוכל אותך מבפנים
חשבתי שכבר אמרו לי את זה פעם.
טוב הנה הם הגיעו לקחת אותי
חשבתי שאולי אפשר גם בלי.
|
אסחט ממך
אסחט אותך
תיזהר לפני שלא תישאר
|
איך שרואים בסוגריים
בניהליזם צורם
|
באה על סיפוקה
בחודשים ארוכים של שבר
|
בדידות
זה משני טעמים
טעם עיקש, רוגש, מתקשקש
טעם חיוור, מסנוור, מעורר
|
אינטימיות,
הלאה וממני, הלאה וממני
לפי הקצב, ברעל
|
נערות שוחקות ואיתם
גם שוחק פה קפוץ
גם דגיגון שוחה נגד זרם
פוער זימים לחמצן כלוא
מה שעולה חייב לרדת
|
ותשמור על אחי. תשמור על הסבתא שלי!
דין דיין ומכונת ירייה
ואלף לוחמי גרילה מסוקסים שיורים עלי אצבעות מאשימות
|
כשהסתכלתי מעבר לוילונות ההסוואה שלי
לא ראיתי כלום
כהרף-עין הייתי מרוצה, זחוח
עין שם כלום, מצמצתי
|
דממה מיוחדת ביום רביעי אפפה
איחוד נקי ונכון למתאספים חדשות ובקרים
|
בימי שישי את מתערטלת
נסתרת, מסתתרת מאחורי אותיות
|
ראי הגולה, מועד לפעמים
עם דמעה גדולה, נושכת
|
מחזיק אותי
קורא אלי, רואה אותי
|
ואוזניי הלא כך הן
מטבען מאפילות על רעותן
משני צידיי - אותם לא אשזוף
|
- "נרצה היום לפתוח בשאלה...
מה היא אמונה?"
|
מילה חלקה נצמדת אליי
שותפה למחשבותיי
חלקלקה נעלמת
|
שיגעון, זכוכית מחוסמת
שבירה, פני יגון
רסיסי זיכרון, עתידה
|
חופשי לשמור על חיי
שיהיו בטוחים מבפנים
קורת גג - קש אחרון
|
חסר חושים וחיות
מחמד נפשי גם
אם תרצה תוכל
|
כשתשאל איך קוראים לה
אם תשאל?
איך קראו לה
אז למילים הללו תהיה או לא תהיה משמעות?
|
יש - לי - בראש
לו היה לי - לה
|
פשוט, בינינו אין סודות
כאלה שאומרים ב-פנים
|
בשלותו טרם עת אל מולי
תיקרא דרור על שמי הנכרי
|
גבוה היא אמרה
נחנקת
זועקת
מולקת
|
שירי הלל לא יבערו אותי
דמעות שרף לא יטשטשו
והפוסל, במומו פוסל
|
אומרים רק פעם אחת
זה מלוכלך מדי בשבילך
שבוע של גהינום ואתה אפילו לא יודע למה
ממשיך לספוק בידיך
|
היה ברור שחלק מהעניין
זוהה בתור חלוק מטופלים ישן
שנח על הספה המטופלת ברחמים
של איש הנייר והנעליים המגושמות
|
מי ישמע שניקולה רקח אותי עוד כשהיינו קטנים
יוצאים היינו מארונות משגל א-מיני ומדלגים על כרי דשא
היינו חוזרים חבוקים ניצוץ של גדלות ויונקים יחד
עד היום אני רואה כפול בגזרות שיש בהן עניין
|
הקור הוא קשה
החום הוא רך
תסכימו עם זה
|
ציפורים שנוסקות ודואות הן המוטיב המרכזי של מילותיי
והיבשה שיש או אין, והזיתים שיש או אין, והניגון
|
שלשום
איש קטן לחש על אוזני
|
בכל אופן איפה הייתי
כן, מוחא כפיים
דממה, גידמים, קטל
|
עדיין חושב על לא לחשוב
על עיניים בעורף
עומד מאחוריי, מלפניי, מצדדיי
|
איי, נפל האסימון
-
ידעתי שתהיה מספיק חכם
|
תראה את האריה שמולך
בלי לנבוט, בלי קרקע, טופריו כהים
ואני שלקחתי דוגמא, איבדתי דרכי
|
שעטנז ואי-דיוקים
ממרמרים אצלי עור-תוף
מצייצים לי לפנות בוקר
|
יש שקט בכתלים הפנורמיים הללו
כך הבין הרוכל - החכם
|
היציאה הפרועה וסגירת הפתחים
המומים היינו מצורת הביטוי
ויבשים מתחת הזלעפות
או שמא מאחורי הבריקדות ממטירות הצדק
|
כל המיץ נגמר, ניגר
נשאר רק לשד,
שלד,
עצמות
|
תסלחו לי...
מתי אני זוכה לשיפוט סלקטיבי?
|
יושב מעל ראש
ומתחת לתחת
גם כן
|
ריבועים בבטן יוצאים מעוגלים בסוף
חשבתי על זה לגמרי לבד
כשהתפניתי ממעשיי
לטובת סיפוקים מיידיים יותר
|
הכלה ואמפתיה
מתרגמות עבר להווה
|
וכל הגירוי הזה
עד שיראה את עצמו
מתפתל מאחורי המרפק
|
נחמה,
אין עם זה יותר או פחות
בשביל לשבור אותך
צריך חתיכה אחת מאלף
|
אין כמו חושך
הכל מתחבא פה
גם ציור יפה גם שודד ים
|
דרושה לי כותבת מחכימה שלא תתכופף כשאני אעבור
שלא תראה לי תחרה מזוייפת שמתפוררת מהסתכלות תמימה
אם לנעוץ אז בסדר, וגם אז רק בנעיצות חזקות ומדוייקות
|
ימים שקטים עוברים ביעף
שמת לב לזה
שים,
שים לב
|
מתוך כך זמנים אחרים עלו
יורה הסתייף עם מלקוש
דמעה התייבשה
|
נמצא כאן איתי אורח
ביכורי העיתים
נשבע בליבי שלא התכוונתי
|
אז מה אם אתם לא מבינים
אתם לא חייבים להבין הכול
|
באתי מאהבה
תמיד הוא מתגונן
שיקפוץ לי, שימשיך לנגן
|
זה סוג של ארספואטיקה ארספואטית
וזה משאיר אותי עם זילות רכה של חיי המדף
|
זאת נוחות מפתיעה, עם טעם של עוד
חשוב לי להקפיד על זה, חשוב לי מאד
|
מחטף מתנשא ביננו
דנידין תחמן
מצל בידו על עיניי
|
מציק שאנחנו עדיין כאן
לא נפלנו שדודים
בזרועות ומלתעות שלובים
|
הם שאלות של צבע על צבע
נאבדים לתמיד בגוון הרצוי
|
נוזל לי רגש חדש
בעבר
מיד זיהיתי אותו
כישן
|
הרואה שאינו נרעה
שלח מבטו לאחור
|
זה דיכאון קליני
זו שמחה - אם אין אני לי
זאת קומדיית פרצופים
זה מחריד את הרובצים
|
הכל כה מוכר...
הם ממשיכים לשרוד
|
אני חשבתי שיש לנו עוד זמן עד ההופעה
ושהאנרגיות יהיו מרהיבות ביופיין
|
חיפוש של משמעות איפה שאין
מעניק משמעות לחיפוש עקר
ואז...
|
היא בי פעם, כמו ידעה
ואמרה, ולא יספה
ולא בא אל קירבה
ואל קירבי
|
תתגלגל
תן יד
על הגב
תדמה למת
תישאר
|
התערפלת אל מולי
מולך, כמו לא היית
ומי שיידעך החזיר פניו ריקם
|
הם קיבלו מרק ולחם
תסרוקת מאלפת
ותיבול חמוץ מתוק
|
תרגיל בהוראה
מי אמר למי
ומתי הם יפגשו
|
ככה זה יותר יפה לך
תימהון מעושה עושה אותך נרצה
שקוף, ג'לטיני כזה
|
זה אני
קחי אותי מפה בבקשה
אפשר כבר לסור הצידה
לא להיות מטרד בדרך
|
אם בורחים מספיק מהר
בסוף הופכים לרודפים.
אהבה רדפה פחד.
עכשיו פחד רודף אהבה.
|
הזיכרון שיש לי מלפני הפנים האלה
נמחק
הוא אולי אבד
או נשטף על גבי המילים
|
תסלחו לי רגע
נתקע לי משהו בפה
|
עם רעמת שיער וקוצים שדבקו בה
אני הולכת לתקוע יתדות
שייזכרו איך זה להיות אני
אני, כן אני! למרות שעכשיו זה אתה
|
עכשיו בידיים שלך יש יותר מ 10- אצבעות
חיים שלמים ביעף
|
כי שבו בנים אל גבולם
חיפשו
גבולם נשטף אין לו - פרט זכר
|
שתחשבי בצעדים המדודים
בצפייה הנמוכה הזו
מתחת לשולחן, לגרביונים המתוקים
|
הזיית שעת ערביים נעימה
הרגשת קבס מאיימת
פחד כובש שיאים אחרים
|
עכשיו
יש שמים של מים
אויר נשימתי של ריאות
|
שיעורים ברבנות אצל הרב והמרצה לאומנות
יד ביד
לא להיתפס בזחיחות דעת
לא להיתפס כשתראי לי את שלך
|
תראה שאתה מנגב את הרגליים לפני שאתה נכנס, טוב?
|
עגור קורא בקול
עיניו סתומות וגם גרונו כבר
ניחר
|
נפרד מלילה בואך יום
קם יממה לפני
|
זורע-דולה-זורע-דולה
יש חור בו יא יונה, יא
מהו קצב של פיוס
|
"נעלה אלי הביתה לקפה?"
הוא שואל אותה
ומצטמצם לו במהירות קדימה
|
נוגס בתפוחי קסם-שווא
נאלץ לסיים פה
|
קורי הטבע כבר חותכים בבשרי
שמיעת-על הם נותנים
|
יקר לי פי אלף
חושב שלא תמצא?
|
לבי יוצא אל משהו שאין
אלייך
ויום ועוד יום ולילה ורק אותי אני שומע
מאיפה אני שומע את עצמי משמיע אותך?
|
רק חדש עם ריח מסריח של סינטתי זה טוב
ואם אתה תתרן אז נדפקת
|
לא יודע מתי התעוררתי.
גם לא יודע מתי ראיתי.
ערפל סמיך היה שם והוא והיא התערבבו.
|
בינינו:
אני לא חוששת ממך
אני יודעת שיש לך ניצולת לא פוטנציאלית
אבל גם בלעדיה אתה מסוכן
מסוכן, ולשמחתנו עדין וכהה חושים
|
הם היו הולכים תמיד ביחד.
לכל מקום נושפים בעורפו של זה, בעורפו של זה וחוזר חלילה.
מעצמות על בניהול וייעול ותרגול.
ועל כך, כמובן, יש גמול.
|
מה יש לו מניקרגואה
ומי זאת החמודה הזאת ליד הקופה שמדברת עם חברה שלה...
מה היא אומרת...? אני עדיין קצת מטושטש
|
- "שלום"
- "שלום!"
- "שלום, שלום"
|
בעלי חיים חווים את המציאות בצורה תפיסתית שונה בתכלית השינוי
(ונטולת פניות) מתפיסתנו האנושית את המציאות.
|
כירכרת המלך
עוברת בסך
ממליכה מוליכה
|
משעול שקבוע מזה ומזה
נתיב חמור סבר
אל הקבר שלי?
אל הקבר שלי!
|
צבעי פנדה ואגודל
בערך 28 שנה אחרי הפעם האחרונה
|
אל הארכיון האישי (25 יצירות מאורכבות)
|
|
הכח הטלקינטי
שלי עובד ביחס
הפוך למספר
האנשים שמודעים
לו.
ויש לי הוכחה -
כשאני לא מודע
לו, הוא תמיד
עובד.
הפינגווין מתרגל
את מכניקת
הקוונטים. |
|
