|
מוזר, אבל עם כל הצחוקים על אמא שלי הפולניה ועל הפולנים בכלל,
המקום בו הרגשתי הכי בנוח היה בפולין עצמה. כולם שם נראו
כמוני: כאלו בהירי שיער וכחולי עינים ואף קטן וקצת בולבוסי.
כולם אהבו לאכול וגמרו הכל מהצלחת.
|
הפסיכולוג שלי אמר שעלי להתמודד עם קולה הפנימי של אימי. דבר
די מוזר. מהו קול פנימי של אמא? איני זוכרת כבר את קולה
החיצוני. כמה דקות לפני שאמא שלי נפטרה, אני זוכרת את עצמי
עוברת עם עיני על כל תא ותא אצלה.
|
|
|
שאלו אותי :
"בכבוד רב
כבוד הרב,
מותר כבלים? "
פצחתי ואמרתי :
"כבלים אסור -
אזיקים מותר "
בכבוד רב
כבוד הרב |
|
