|
אני אוהבת שקט.
אני מזדהה עם הדממה.
ועם הריקנות שבה.
אני לא מיוחדת. אף אחד לא מיוחד.
בסוף, אחרי ששקלתי כל מילה שלי אמרתי לה "את יודעת איך זה..."
"איך זה מה?" היא שאלה, בדיוק כמו שתכננתי.
"איך זה להיות לבד" כמו בסרטים. הפאנצ' ליין שמביא את השתיקה.
אין לי משהו נגד שתיקות. להפך, אני אוהבת שקט. זה נחמד.
|
ושתפלי,
הרוח תפסיק לנשוב.
לכבודך,
דקה דומיה.
|
אני מרגישה, אותך.
למרות, שאת לא לידי.
|
|
|
בזמן שבו כותבים
סלוגן אפשר:
לצחצח שיניים,
להבריש את
השיער, לנגב
תת'חת, להסתפר,
לקנות בגדים,
לארוז, לצאת
למסע מסביב
לעולם, לחזור,
לפתח את
הפילמים, לשים
באלבום, לכתוב
על זה ספר
מצליח, להפוך
לאדם עשיר
ומפורסם, לזיין
הרבה, להיות
מאושר, להיכנס
לדכאונות, לקחת
כדורים, ללכת
לפסיכולוגים,
להתאבד, לעלות
לגן-עדן, לצחצח
שיניים...
זה שכותב
סלוגנים ובמקום
זה היה יכול
לצחצח שיניים
וכו' |
|
