|
כמו זחל
טיילתי בשבילים,
הכל נראה לי גדול
וטעים.
|
ואני כ"כ נחרדת לדמות הנעלמת
שבעיניה מצויה החשכה
ואני כ"כ רוצה שתבכה,
לבטח הדמעות יאירו נשמתה
|
מריחים?
את הריח של אתמול
ממותק, רווי עשן.
|
כל הילדים מציירים
חלקם גם ממשיכים.
ואלה שלא יכלו להעתיק מציאות
נצתרכו לקבלה, בהעדר חיזוקים
|
כעת נותרתי בודדה
לצלילי פסנתר נוגים
כשהשמים מטפטפים
הולכים ומתכהים...
|
האבסורד נתגלה לי
בחלום.
מחפשת אותה
כעיוור את האור
מגששת באפלה
|
המעקה לא נמוך לא גבוה,
לכשעולה המחשבה מתערפל הכל -
מי הראשונה ליפול?
|
צלצול פעמונים הורה על חצות
אורות עמומים הבהובם חצות
שירה שיכורה
ועוד נר נכבה
|
לצד אמירים רחבי כתפיים
ברושים ארוכי הצוואר
ויופי מאושר.
|
נבלע העולם.
הדבר קרה בבוקר יום קריר.
|
הנחתי אותך במגירה.
יחד עם ערמות דפים
זכרונות והרהורים.
|
אישונים מתרוצצים
מחפשים נחמה
מחפשים יד חמה
|
מפחדת לזוז ולהעיר יקירי
חשה פגועה ומגוננת
חשה מוגנת בידי יצור מזערי.
|
|
|
מי שמביט בי
מאחור כבר לא
רוצה לראות את
מה שמלפנים
אפרוח ורוד,
התחת של המדינה
(ויעידו על כך
כל לקוחותיו
המרוצים מגן
החשמל!) |
|
