|
כמו זחל
טיילתי בשבילים,
הכל נראה לי גדול
וטעים.
|
ואני כ"כ נחרדת לדמות הנעלמת
שבעיניה מצויה החשכה
ואני כ"כ רוצה שתבכה,
לבטח הדמעות יאירו נשמתה
|
מריחים?
את הריח של אתמול
ממותק, רווי עשן.
|
כל הילדים מציירים
חלקם גם ממשיכים.
ואלה שלא יכלו להעתיק מציאות
נצתרכו לקבלה, בהעדר חיזוקים
|
כעת נותרתי בודדה
לצלילי פסנתר נוגים
כשהשמים מטפטפים
הולכים ומתכהים...
|
האבסורד נתגלה לי
בחלום.
מחפשת אותה
כעיוור את האור
מגששת באפלה
|
המעקה לא נמוך לא גבוה,
לכשעולה המחשבה מתערפל הכל -
מי הראשונה ליפול?
|
צלצול פעמונים הורה על חצות
אורות עמומים הבהובם חצות
שירה שיכורה
ועוד נר נכבה
|
לצד אמירים רחבי כתפיים
ברושים ארוכי הצוואר
ויופי מאושר.
|
נבלע העולם.
הדבר קרה בבוקר יום קריר.
|
הנחתי אותך במגירה.
יחד עם ערמות דפים
זכרונות והרהורים.
|
אישונים מתרוצצים
מחפשים נחמה
מחפשים יד חמה
|
מפחדת לזוז ולהעיר יקירי
חשה פגועה ומגוננת
חשה מוגנת בידי יצור מזערי.
|
|
|
התחילו לכתוב לי
כאן אנשים
והזדהו בעדות
הוירטואליות
שלהם. נראה להם
שכאן זה מרכז
הקליטה?
אז קראו כאן
לדמויות לפי
אתוס. טעו. לא
נורא. אין
לאנשים דמיון
כנראה.
אחד שמאשר את
הסלוגנים ונגד
אתוס כמאפיין
דמות |
|
