|
מחפש אני את האור הקטן שראיתי מזמן,
האור המלא בתקווה שלה אני זקוק כל כך,
ומה זה שם? הניצוץ הקטן שהופיע כמו הירח
והאיר את הלילה באורו הקסום?
|
עומד אני על שפת הים, מביט באופק ונדהם
רואה אני כיצד גלים, באים לחוף ונשברים
|
קולות ודמויות חולפות בראשי, ונראה שכל חיי היו לשווא הם
ורק היא, שם בקצה שומרת עלי, מחכה לי
|
|
|
(כולם לשיר,
ו...)
מי ישגל זונות
ישראל
אותן מי ידפוק,
אני הגיבור
רב שוגל,
מבסוט מאוד!
שמעעעע!!!
בימים ההם
בזמן הזה,
הלוואי שאין
לי איידס
אני מקווה.
וואו איזה
שטויות אני
עושה...
להב בן-לאדן,
ממתין לתוצאות,
ומקווה לטוב,
וככל הנראה כותב
צוואה,
(אה..., ואפשר
להפסיק לשיר) |
|
