|
נולד ב1982, גדל תוך כדי התבודדות רוב ימיו,
ברגעים של משבר התחיל לכתוב שירה בצורת תרפייה.
כיום שירי העבר כבר אינם מייצגים אותו, החשכה נסוגה
ממנו, ושירים אלו הם תזכורת עמומה על מי שהיה בעבר
ולאיפה אל לו לחזור.
נשיקה אחרונה לבוקר
לאור הנצחי התמים
השד שוחרר מחדש
העולם כבר אדום להפליא
|
זהו סיפור טראגי, דומה לאגדות
כשהיפה יפה, והחיה...
ואין לי אשליות, אין לחיה סיכוי
|
אתה יודע שהם לא צריכים אותך, אתה סתם מטרד
אבל מה, כל אחד מהם עמוק בתוכו מרגיש לבד
|
בין עצים ושיחים
במעגל של סלעים
באמצע יער, חורשת הנפש
שוכן לו הקבר
|
לא ניתן לברוח מטעויות העבר
בסופו של דבר הוא יגיע
שומר העולם
|
ונשאר לו רק הפחד
פחד משתק
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
קיץ 2001: מומו,
בנצי ויודל'ה
מראים לנו איך
עושים זאת נכון |
|
