[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








קונטרה בעס
דיגיטלי: מר מתוק

http://www.april.cz

אל היצירות בבמה האהובות על ש. כהןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ש. כהןאל היוצרים המעריכים את ש. כהן
אוהב להיות עצמו
גם אם הוא לא מושלם
מנגן באירופה
או על איזה אגם




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מוסר השכל
"יפה, מעדותם של אדון הארי ועוזרו הנאמן סמית' עולה כי ברגע
שהונפה סכין השחיטה לגרונה של הפרה, פתח היצור את מיתרי גרונו
והחל מתחנן על חייו..."

געגוע
כולו רצינו לעשות מוזיקה חשבנו שזה ישבור את כל הגבולות
והמוסכמות. מסתבר שלא. יש יותר מדי עצב ביחסים שבינינו לבין
הפלשתינים.

קונספירציה
"אל תקרא לי ככה!" שונא שקוראים לי ככה, בעיקר בגלל שאני
ג'ינג'י. וכמו אצל רוב הג'ינג'ים הפיוזים אצלי נשרפים
צ'יק-צ'ק. אני גומל בלבי החלטה להוציא ת'מיץ לשוטר המשועמם.
נראה לאן זה יגיע.

הבן זונה מתעקש ומתקרב. אתה מסנן עליו משהו בערבית ומתכנן איך
תלחץ לו את היד ותגיד "יופי... אני שמח שנהנית... תבוא שוב
ב-28 למשהו..."

אירוטיקה
עשן כבד בצבע לא מוגדר יוצא עכשיו מהמדורה, לריאות שלי ישר,
מתחיל להיות לי לא נעים אבל אני מתעלם מזה עקב רחשי צעדים
מאחורי.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הגות
בבריחה אין קץ לצער
במחבוא לא תבוא שלווה

תחושתי
סליחה אדוני, אולי מעוניין, זווית ראיה משומשת
רואה את הכל חבל על הזמן

נוסטלגיה
בו ברגע יש לי תחושה
(להוריד נעליים)

בו ברגע יש לי תחושה
(להוריד נעליים)

ראפ
אשתנה להיות בן-אדם יותר טוב,
להשקיע קצת זמן בעצמי, לחשוב.
עוד ארים את ראשי. מה יכול להיות?
כמו אותן התקוות, כמו אותם חלומות.

הרהור
הליצן שלי בוחק
הוא לא צוחק ולא בוכה
דמעה
שלא בטוח מאיזה רגש נסחטה

בלדה
חומה של אימא טבע געש וגם עלה
יש מספרים כי אז נוצרה רעידת האדמה
וכשחזרו העלומות בבושת הפנים
הודיעה אימא טבע "יהיה משפט לסוררים!"

אם מסתכלים על כל המסביב
אם גודלים אל תוך הפחד
אם חיים את כל הרגשות שלנו...

אהבה
עוצמת ת'עיניים ונרדמת
כמו פכפוך של מים ישנה
נושם אותך

געגוע
ציירתי על החוט השקוף
נקודה שתראה אם הוא זז

קצרצר
סנטרי מונח
על עדן
החלון

פזמון
בנוף שלי יש תלתלים ועיר זרה
וכל הכוונות מופנות אלי
שובר שיניים להבין את השפה
סורק ת'שטח, מתחת לתלתלים
רואים את כל הכוונות

קצרצר
יחיד שורט את השמיים

מצב
ואני כמו קופסת פח ישנה
רועש וידע לשמור סודות

כמיהה
בלילות עודי חולם
את המראות אני זוכר
השמש בערה
באמצע השמיים

פזמון
איש קטן עולם גדול
כמו צבוע במכחול
המציאות והחוכמה
היא לא ליפול.

הרהור
פתיל הנר מתכלה, ברוחי מתכלות פנייך
נשיקה אחרונה בקצה של אפך הסולד

הרהור
ומה זה עושה לך...?
זה לא קיים בשבילך

פזמון
כל הצבעים בשמיים עכשיו
מסתדרים בציור דמיוני
העולם מתלבש לכבודך
גם אני


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הריאות שלי, נכון, "מחסני ניקוטין בע"מ"
כמו שאת קוראת להם.
קחי, תגעי, תחזיקי ביד... לא לפחד...
רואה את השחור הזה פה? זה מהלילה
ההוא שברחת לאמא שלך...

הרהור
צורה יש לו לסדק הזה
שבין התקרה לקיר
לשבת שמה, לשבור את הלבן
כמו איזה ציור ניאו-פוסט-מודרניסטי
לא מובן

רוצה שאני אבכה? כי הדמעות ממילא
חונקות לי את הגרון, כי זה מצב חרא,
זה לנשום רק %20, זה כאילו עקרו ממך
חלק ולא רוצים להחזיר. למרות שאפשר.

ארצישראל
התנתקות בשבילי זה התחדשות.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
התעוררתי פתאום כשחפץ מתכתי מצמיד את ראשי לכרית. עגול וקר
ובמידת מה מטריד בשעה כל כך מוקדמת בבוקר. השעון המעורר מול
עיניי הראה 3:42 בהבהוב אופטימי, בחוץ חושך של ינואר, ואני
שוכב חסר אונים לחלוטין מתחת למה שכל שכל ישר היה מדמיין כקנה
של נשק חם כלשהו

"פטר עוד לא הגיע," הוא עונה בלחץ באנגלית רצוצה. "אנחנו לא
יודעים היכן לחפש אותו עוד, המופע מתחיל עוד 20 דקות..."
הוא טורק את הדלתות שכבר המון הקהל מתכרבל בקירבתן. אין,
כנראה, כוונה לפתוח שערים. בינתיים אני מהרהר לעצמי. מוזר, מה
קרה?

האור נכבה ותאורת הבמה מופעלת. על תקרת האולם, שנקרא גם אולם
הספרייה, מצויירת ספריה מימי הבארוק. הדמויות המצוירות מביטות
באנושיות קפואה ושותקת על הנעשה מתחתם, בסבלנות של 400 שנה
מחכות לסוף הסיפור. קרוב לודאי שיש ספריה אמיתית כזו היכן שהוא
בסביבה.

"שתי דקות אני נותן לכם, אח"כ לא יהיה טוב, אמרתם מילה שלכם.
יאללה זזתם!"
שתי דקות, אתם קולטים?!
למצוא בן אדם שנעלם עם 53 אלף שקל בתיק בית ספר של הארי פוטר.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צמד תמונות
אל היצירה
דאלי וחברים

דיגיטלי
אל היצירה
ללא מילים


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
היפהופ

אחרי חמישים שנה נצבע את השחור,
נשחרר את כל הקיטור!
עכשיו אני ואתם, ביחד, הולכים אל האור.




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
אולי תסבירו לי
למה התחילו כולם
לרשום דברים
במחובר ?
ועוד דברים שלא
מתחברים !

זה פשוט
הורגאותי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 29451. בבמה מאז 21/12/03 21:38

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לש. כהן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה