|
אני זקוקה לקץ
וזיקוקי דינור
אני אכתוב עליך. בברים אפלים אני אחרוט על קירות של שירותים
מזוהמים בחצרות נידחות ששערן חורק ומעלה אזוב וטחב והדרדר צומח
בהן פרא, בבתי מלון מזדמנים בדרכים פתלתלות, בחדרים קרים מול
נופים זרים,
|
כל מה שנסתר מהעין הוא הכל
היא אומרת לעצמה.
|
אני מספרת כל לילה ולילה, אולי,
גם המילים חזקות ממני.
שמע. הנשימה כמו הברה
נסמכת על זו שאחריה.
|
האספלט ממזער אותך זעירה זעירה
אל טלוויזיות במעגל סגור (הזמן הופך אותך לזנזונת
של תחנות ברכבת תחתית)
|
מה טעם להכיר את ימיי הקצרים. גם התפוח המסוכר
ותרנגול על מקל הם עדות לשקריי הפנטסטיים
|
הכל מתוק מדי אהובתי
אהובתי השנוא עלי בטעם זיגוג הסוכר הנוקשה
|
ובבוקר. אור חיוור שפוך מחרכי התריס.
וקמתי. שעה ארוכה מתבוננת תוהה בשנתך.
|
ואני הייתי נחה
בין פניני פלסטיק אדומות
לקוביות מזל של מהמרים
|
והואיל
וברצון הצדדים לקבוע ולהסדיר ביניהם באופן סופי ומוחלט
אתרוקן משערותיך מאגן הירכיים מידיך כתפיים כתפיים.
|
אני אישה קשה, קשה, רוצחת שכירה
עם שאופהאווזן וכוונת טלסקופית במזוודת עור
וחמישה כדורים חודרי שריון
|
אניצי תלתלים של גבר אחר נשרו
מחלומות הביעותים והייתי עוד נצרכת לגרד
את קווי דמותך ומים שצפו על ירכי זר
זר זר חדרי
|
ה"לוינסקי" שרוף.
ברז הבירה עומד מפויח וגדילי מתכת נמסים
עוטפים אותו כתכריכים
|
שלא אתמכר לתעתוע הו
כמה געגוע יש כשאני חולפת
כמו אוושה
|
מתוך השקט בוקעת מוזיקה חלשה
שיר צרפתי ישן או
צבע כתום החולף לרגע על עץ
|
אם אתה רוצה לדעת
מה קרה לבמבי וודס
תשבה אותי במגדלך וגזור את שיערי
תבטיח לי מילים
|
חדורית: בעל חיים נפוץ
ממחלקת הפרוקים
מקור השם הוא חד-הורית אך בשל תרגום שגוי
של המילה נשמטה ממשמעותה כל כוונה.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
כשהיינו קטנים
תמיד חשבנו
שארז יתחתן עם
עפרה.
אבל ארז מת
בלבנון.
בוליביה. |
|
