|
נולדתי ב- 1987, וכבר מגיל צעיר התחלתי לכתוב שירים
וכמה סיפורים קצרים. בהתחלה לא חשבתי על להיות סופרת
אך אז הגיע אליי מחשבה - "למה לא?" תמיד הייתי
מעופפת, תמיד בעננים, מדמיינת דברים, אוהבת ספרות
ושירה, קצת בדיכאון אבל עם חיוך מתמיד ושמחת חיים.
וזהו לרגע זה....
זה היה ערב. ערב אפל ומלא מיסתוריות באוויר. תחושת הרצון העז
לעזוב את המקום בו עמדה היטומי (Hitomy = שם יפני), גדלה
וגדלה. הרוח נשבה עליה, וצמרמורת עברה בכל גופה הדקיק. ידיה
רעדו וצעדיה היו בלא רצון. היא שאלה את עצמה שוב, מה עשתה
במקום שכזה.
|
...הוא עמד על ברכיו, ראשו כפוף. שיריונו הבועק רעד במעט. חרבו
הייתה קרובה אליו, אולם הוא לא ניסה להגיע אליה, הוא אפילו לא
הסתכל לכיוונה למרות שהוא היה יכול לקחתה בקלות רבה ממקומו ...
|
לבה נשבר
אבל היא עדיין חיה
חלום שהתרסק למיליוני חלקיקים
|
|
|
