|
אשה אם אחות רעיה...גיל של אמצע החיים,כותבת שירה
למגרה,כמעט על כל שנוגע
בחיים-נפש-רוח-------גוף-חשיבה.
והשמש - שולח סנוורים וחושף,
את שנגלה בחושך והלילה עוטף.
|
כאילו גל ענק בא,
שטף את מיטב מחלצותיו, את הארשת הרצינית בפניו
|
מאידך - הולכת בכל משעול, כמעט שפורקת עול,
כמעט חסרת גבולות, עד כמעט להכוות.
|
שעה של הגיגים, מחשבות, תוגות.
התהוות של תחילת יום.
כאילו יד נעלמה, מגבירה אט אט אור ו'סאונד' על במה.
|
כשתרצה ותהיה מוכן, קרא להן לבוא.
|
|
|
"שלום! המנוי
אליו התקשרת לא
רוצה לדבר איתך.
אנא אל תתקשר
אליו לעולם.
תודה."
- "אינעל רבאק
אני שונא כשאבא
עושה לי את זה" |
|
