|
אשה אם אחות רעיה...גיל של אמצע החיים,כותבת שירה
למגרה,כמעט על כל שנוגע
בחיים-נפש-רוח-------גוף-חשיבה.
והשמש - שולח סנוורים וחושף,
את שנגלה בחושך והלילה עוטף.
|
כאילו גל ענק בא,
שטף את מיטב מחלצותיו, את הארשת הרצינית בפניו
|
מאידך - הולכת בכל משעול, כמעט שפורקת עול,
כמעט חסרת גבולות, עד כמעט להכוות.
|
שעה של הגיגים, מחשבות, תוגות.
התהוות של תחילת יום.
כאילו יד נעלמה, מגבירה אט אט אור ו'סאונד' על במה.
|
כשתרצה ותהיה מוכן, קרא להן לבוא.
|
|
|
אני הולך לבלות
את השבוע הקרוב
בחמ"ל בבור של
הקריה, כמה
קומות מתחת
לאדמה, כולל את
השבת האחרונה
בחודש. זה מקום
צפוף, אפור,
נטול חמצן
ומסריח.
אני חושב שהצבא
צריך לממן לי
ואליום. |
|
