|
אולי אעלה לגג
ובאמונה שלמה
אשאף רוח
קרה, חזקה.
|
אולי זה לילה אחרון
של לחימה.
מותשת ממאבקים
|
ואז, כשקו האופק נעלם ומה שנשאר זה עצבות
נוגע במיור, מרגיש אבוד.
מוסיף עוד קרן אור אחרונה, יחדה
של אמונה, תקווה.
|
הוא בכה וצרח. צעק ושתק.
שבר וברח.
הסביר שכואב לו לאהוב
כמו שכאב לו לשתוק.
אז הלכתי.
|
להבין שפרידה זה אכן כואב
וכ"כ קשה להיות בן אדם יחד,אוהב
|
|
|
אני לא יודע למה
אישרתי את
הסלוגן שלי על
חסרונותיו של
הנייר הטרמי.
באמת שהפסקתי
להיות שנון.
אולי מישהו אחר
כתב את זה
בשמי?
זה שמאשר את
הסלוגנים מתחיל
לפקפק בקיומו |
|
