|
אולי אעלה לגג
ובאמונה שלמה
אשאף רוח
קרה, חזקה.
|
אולי זה לילה אחרון
של לחימה.
מותשת ממאבקים
|
ואז, כשקו האופק נעלם ומה שנשאר זה עצבות
נוגע במיור, מרגיש אבוד.
מוסיף עוד קרן אור אחרונה, יחדה
של אמונה, תקווה.
|
הוא בכה וצרח. צעק ושתק.
שבר וברח.
הסביר שכואב לו לאהוב
כמו שכאב לו לשתוק.
אז הלכתי.
|
להבין שפרידה זה אכן כואב
וכ"כ קשה להיות בן אדם יחד,אוהב
|
|
|
משה קרוי בא אלי
בחלום, אמר לי
עזוב אותך מהבמה
אלה חארות, תצא
מזה, מתי תבין
שכולם נגדך, אתה
חושב שאכפת
למישהו ממשהו?
עזוב אותך!
צא מהבמה ותתחיל
לחיות.
ד"ר מישה רוזנר
מנחם אבלים |
|
