|
אבל אני הרי בכלל לא גבר,
ואת מכסת עצב הלידות כבר מילאתי.
אז מה אני עושה כאן לעזאזל,
בתור מחפשי העבודה
|
"מצאנו את עצמנו", אמרת.
ואני, שכמעט את עצמי
לדעת איבדתי
הבנתי -
|
כמו ששוקו ולחמנייה היו תמצית הקייטנות
וריח של ילקוט חדש - התחלות חדשות ומרגשות.
בעולם שלפני הערוצים,
הקניונים, והכוכבנות הילדות מערוץ 6.
|
ועל כן -
מנמיכה בבעתה
את הווליום ביננו,
מחשש לבאות.
|
מהצורך להביט בתוכי פנימה.
מהצורך להקשיב בי
להלמות הכאב המתדפק.
מהזדקקותי לקרבת קרובים מקאבריים
|
עם כל המניקור המדוקדק
לא מצליחה להותיר ציפורני שלמות .
רק לא להיות יפה מדי ,
רק לא להישמט מהשחקים .
|
לא בנסיקתי
ולא בקריסתי
מרוב שהייתי גם וגם וגם
נעשתי לכלום וכלום וכלום
|
לא נולדתי לאלתרמן
ולא הגרלתי הורה
שישורר עבורי שירי משמר
אך גם לי התפוצצות געשית בבטן
|
הגנבתי בך מבט אתמול
בתם השתחוויותיך לקהל
בעולם מודלק של מחיאות כפיים.
ולא הבליח בך חיוך ולו לשבריר.
|
כמו ברגע הראשון שלאחר פיגוע .
איך שהקלקת "DELETE" מחיי,
קפא לי החמצן בעורקים - מהתדהמה הדמומה.
ברגע השני החלה צווחת הסירנות להישמע,
|
לו ניתן לי לקנח את האף
אחת ולתמיד.
ולפתוח מבפנים את כל
הצ'קרות והמרידיאנים
|
אם תאכלי שוקולד
לא תכתבי.
ואני דוחסת שוקולדים בלי הפוגה
ובסיטונאות כותבת בידי הפנויה
|
אם תאכלי שוקולד
לא תכתבי.
כך אמרת לי באותו לילה הזוי.
ואני דוחסת שוקולדים בלי הפוגה
ובסיטונאות כותבת בידי הפנויה
|
פעם כשהייתי מריונטה ,
הכל היה לי פשוט כל כך,
שרציתי למות .
ואז נולד בי פינוקיו,
|
כל דקה חולפת
בה החלון והדלת
ממאנים לבשר את חזרתך לחיי
נפרסת בתוכי פרוסה נוספת
מינחה לחידלון העריץ התאוותן
|
הכנתי מלאי של מעטפות מבוילות ,
עם לשונית הדבקה-שלא אאלץ ללקק .
שלא יכאב כשאפזר 'קורות חיים' לכל עבר
כאילו לא היו כל תקוותיי מגוללות שם
|
"אלו רגשות טבעיים
של בני אדם רגילים"
אמרת .
ואני לא ידעתי מי הם
וכיצד הם מרגישים
מהבפנים .
|
הריח שלך מהול בגופי
והרחם שלי מדבר.
אך מוצאת עצמי בפינה, מאובנת,
מחשש לריחות השוצפים שאקבל .
|
ניחוח
חריכת השחי שלך
על זרועי השמאלית
מרקיד לי את הרחם
בעסיס אפרסקים סמוק .
|
|
|
בהתחלה, ישר
אחרי שהתקבלתי
להנחות את
תוכנית
האקטואליה
החדשה, כולם
זילזלו, אמרו
שזה בגלל שאני
יפה נטו.
אז נורא נעלבתי,
אבל היום הם
הפסיקו. כולם
כבר יודעים שזה
רק בגלל ששכבתי
עם הבכירים
ברשות השידור.
דוגמנית. |
|
