|
היא יצאה לאויר העולם יחד איתי
היא המתנה שלי
ואני שלה,
מתנה כל שנה, כל השנה
מתנה שלא מחזירים ולא מזדכים,
לנצח נצחים.
היא אמיתית והיא איתי,
חיי משתלבים בחייה
וחייה בשלי
בכבלי אהבה חזקים,
ברגשות שאין להם מילים,
בתנועות ומבטים.
את אשר בינינו
רק אנו השתיים מבינות,
את אשר מסביבנו
רק אנו השתיים יודעות
משלימות אחת ועוד אחת
לעולם מיוחד.
נפש תאומה, קרובה
בכל תמונה הכי דומה
והיא כאן והיא קיימת
לא לחשוב אחרת,
כי אנו יחד כבר חצי חיים
מתנת האלוהים.
התזכור איך קראת נפשי
והייתה היא לך סיפור אנהבה?
ארוכה הייתה שתיקתי
ולמדת כל מילותיה וכאבה,
|
ואין בי אהבה אליך
לעטוף את בדידותך
ובלבי רק חום מתים
|
ובכיתי דמעות
געגועים
לאהבה
|
תן לי אור חזק
ואראה כל מום ופגם
בסופת קור ומטר
גם לך לתעות מותר
|
אל ירים ידו
ובקולו אלי ילחש
ה' רועי לא אחסר
הן לא ביקשתי דבר
|
רוצה אותך קרוב
לגעת במקום הכי כואב
רוצה ללמוד ולדעת
|
היית לי והיה לי האור
ולא היית ולקחת הכל
משאיר במחוזות נשכחים
את השקט שלך, לוקח חיים
|
עולמי נפל חלל
עליו מבכה
ילד יקר,
אותך מספידה
|
כשתניח את הכתר על ראשי
ואכרע על ברכיי
יפתחו שערי אתמולי
ללטף עינויי נפשי
|
שמעו ילדים, קולו של אבא
בקצב שלוש משאלות
מלא ממכרות המלך שלמה,
שמעו מילותיו, אבנים טובות
|
עת גופך לי שובר גלים
אהבתי שוברת שיאים
וכשזו מעוררת את כל החושים
די לי, לא אחפש עוד מילים.
|
איך אמצא לי נחמה
בשבעת ימי פרידה,
איך אראה דמותך בחשיכה
אשר עלי נפלה
|
שם סערות גדעו עצים
כאן אין מים, אין חיים
תני את ידך אחותי
נפשך בנפשי
|
הן עת עצמתי עיניי ושפכתי דמם של אנשים, גיליתי שלא חיבקתי
מספיק, שלא תמיד תמכתי, שלעיתים שכחתי את עצם קיומם,
שהכעסתי והרגזתי.
|
נכתב לבתי לכבוד יום הולדתה
לא ברור לי אם זה שיר, סיפור או אגדה,
אך נכתב בהרבה אהבה.
|
אל הארכיון האישי (10 יצירות מאורכבות)
|
במה מה? חדשה?
לא זוכר
זקן הבמה החדשה
ברגע של צלילות. |
|