|
Because the Stage
Has no age
It's an amazing place
In space
|
נצל עד תום כל רגע ויום
כאילו היה זה אחרון הימים
למד ורכוש כל ידע היום
כאילו תחיה עוד המון שנים
|
מי יתאר יופייך ויהלל
בדברי שבח ארץ ישראל
מי יפאר שמך ויתפעל
בשירי נצח ארץ ישראל
|
מהרגע להרגע
אני חיה את הרגע
מעכשיו לעכשיו
לפי המצב ומה שנחשב
|
שנים נושאת היונה בכנפה
איגרת שלום מעלה של זית
ימים תשוטט עמוסה לעייפה
שוחרת לשלום בזה הבית
|
הן קפצו אחת אחת
כל המילים הנשכחות כולן
הן פרצו בבת אחת
כל המילים או לפחות רובן
|
ירושלים, אורך לא יכבה
לא יועם לעולם
ירושלים, כוכבך כמצפה
לא ידעך לעולם
|
מת לברוח ולרוץ
אך מבטך בי נעוץ
לחוץ מחץ ורצוץ
מבקש כח חילוץ
|
עוד יגיעו ימים יפים
שיאפילו כשמש על העננים
עוד יגיעו ימים טובים
שידחיקו מאמש רגעים קשים
|
בלי אות או סימן חיים
מקום להתחיל בו לחפש
ללא רמז קל שבקלים
וקצה חוט בו להיאחז
|
|
|
יש לי תפיסה
פוסט
מודרניסטית
של הפוסט
מודרניזם.
זה כזה הפוך על
הפוך.
מתוך ספרו של
יעקוב פופק
איך להתחיל עם
בחורות ולהשאר
בחיים.
פרק 8 - נשים
באקדמיה,
סטודנטיות למדעי
הרוח. |
|
