[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 343378145 343378145  black_rose

אל היצירות בבמה האהובות על רוסלנה גלזמןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי רוסלנה גלזמןאל היוצרים המעריכים את רוסלנה גלזמן
ילידת 1988 גאה. נולדה ביום כיפור בהיר ומן הסתם לא
כל כך נהדר. התחילה לכתוב בערך בכיתה ד', אבל הפסיקה
יותר מדי פעמים מיותר מדי סיבות.
מנסה לחיות את החיים, לבכות מדי פעם, לכתוב מדי פעם
והעיקר לא להתייאש. לא בטוחה מי באמת החבר הכי טוב
שלה, אלוהים או מממ...מישהו אחר. אבל היא מחפשת ולא
מתייאשת. המוטו שלה בחיים הוא שהכל יהיה בסדר והיא
מנסה להאמין בו.
לפעמים היא קיטשית ולפעמים עמוקה, לפעמים כותבת
למישהו ולפעמים לעצמה. אבל זה תמיד בא מהלב.
מחכה לביקורת בונה מאנשים שמבינים יותר ממנה.
תודה...



תקווה

אל תביטי איך מעבר
אל תביטי לאחור
את עוד תחצי את הגשר
למרות כל השחור.
ישנה אפלה וישנו ערפל
בהם כל אחד היה מתבלבל
את היחידה שנשארת צלולה
את היחידה שכן מבינה
את משכילה ואת יודעת
איך את עצמך בידיים לקחת
תרצי או לא זה מה שיש אי אפשר להתמקח
את יודעת ועל זה אי אפשר להתווכח.
תביטי אל תוך הנשמה
ותראי את עצמך העזובה
הנפשי אותה והאירי בה חיים
ותוכלי לראות הכל באורות שונים
תנפשי בעצמך את מנת הזוהר והחן
הם שם את יודעת זאת, אין צורך להילחם.
היופי שבך יקרן לעולם
ותמיד תהיה הטובה מכולם.
תרצי או לא תמיד אהיה כאן בשבילך
אעבור איתך את החיים, אהיה עימך
את עוד תראי איך יעלה החיוך לפניך
ואז כולם ירדפו אחריך.
תוציאי את עצמך אל תוך העולם
ואז תראי כמה תהי נאהבת על - ידי כולם.
אל תביטי איך מעבר לעולם לא לחזור למאחור
אין לך שום קשר עם כל מה שהיה ומה ששחור
חצית את הגשר עכשיו את בטוחה
את בצד השני עכשיו
בצד של התקווה.

נכתב והוקדש לה ע"י אדם שכשמו כן הוא, הביא המון אור
וחיוך לחייה...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה נכזבת
אני זוכרת את כל מה שקשור אליו.
שנים עברו ועדיין מתפזרת בגופי תחושת חמימות משונה בכל פעם
שאני שומעת את שמו. אני זוכרת את מבטו השורף את עיניי, את
חיבוקו ששלח זרמים של חשמל בכל גופי ואת הרצון להיות שלו. זה
מעולם לא קרה. לא בדרך שאני דמיינתי את זה בכל מקרה.

זכרונות
אני, דמומה, במצב של חצי חלום, מסתכלת על התמונה שלה. מי אמר
שהכל יהיה טוב? מי אמר שכל אדם מקבל בסוף את הטוב המגיע לו?
היא לא קיבלה.

הומור
ההצגה הייתה אירונית במידה מסויימת. בהחלט לא מסוג ההצגות
שהייתם מראים לילד קטן. היה בה לעג קל לחיים באשר הם, לאהבה,
ולטעמי, גם לחוסר האונים של האדם מול הזמן. שלא לדבר על כמות
האזכורים ליחסי מין שבאו הן בסמוי והן במפורש.

האם אתה מעכל כל מילה שנאמרה, עובר על כל הברה, מנסה להוכיח
לעצמך, כמוני, שלמרות הרמזים שהגיעו משני הצדדים זה היה תמים
לחלוטין?

סוריאליזם
שבתאי כבר היה מוקף כולו בטבעות. הוא אוהב לעשות טבעות מהעשן.
רק הוא יודע לעשות אותן ואנחנו ממש נהנים לראות את זה. הוא
כמעט הכי גדול מבינינו ובריון כזה. בנות אוהבות את זה כנראה.
יש לו 9 חברות לבנאדם וכולן אוהבות אותו והוא אותן.

והיא מחייכת אליו, אל האביר הדמיוני, קוראת לו בלי קול, מחכה
לו שיבוא, רוצה כבר לראות את החיוך שלו ואת עיניו מסתכלות עליה
באהבה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
אתה תצחק על הטיפשות המתוקה
ברגעים שלא היו בינינו מעולם
ובשיחות שהתקיימו מפה לשם.

בדידות
היא מותחת רגעים של אושר
על פני דפים של ספר מעלה טחב.

She ran away, she fell and rose,
She tried to disappear,
Away from feeling you so close,
Away from your shaddow, from tears.

אהבה
You'll see a stranger
Across the room,
A beautiful angel
Looking quite like the moon.

עצב
You are the emptiness of being

בדידות
She's playing the angel
To those blind to see

אהבה
I've never been able to look truth in the eyes
But now I know
It's the only thing closest to love.

גיהנום
But now it's late, and it is true,
I am the evil hunting you.

אהבה
הפכפכה, קרה ומחושבת,
כמו מלכה יושבת על כסאה הרם,
אך כאשר עלינו היא חושבת,
לוכדת היא אותנו לעולם.

יחסים
בכל לבי אני מודה לך
על שאתה אוהב אותי,
אפילו שאינך יודע.

געגוע
חלומות שחורים על עתיד ורוד
וילונות כהים ואין מה לראות
תמונה גזורה מעבר רחוק
עיניך מותירות בי גלים של צחוק.

אהבה
אני חולה, חולה ממך ולא עליך,
לבי נשרף כמו עש בתוך האש...

ראיתי גם עצב, ראיתי כאב,
ראיתי סכין שפילחה את הלב.

הרהור
למה לראות
אם קל יותר להיות עוורים?

כמיהה
הצל נופל כמו סורגים של בית הכלא,
הכלא בו אנחנו קצת כלואים.

אהבה
אני שונאת את השיחות איתך,
אני תמיד מרגישה כמו טיפשה.
אני שונאת את המבטים שלך,
תפסיק להסתכל בבקשה!

גיהנום
הוא שותק.
המוכן בא...


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
זה חצי שנה כבר נמשך הקרב והוא עקוב מדם. האבדות אדירות משני
הצדדים ואולם עדיין התחושה היא כי הן גדולות יותר בצד המותקף.

אני עומדת בחוץ מעל תלולית עפר וקר, ויורד גשם, ואני לבד. אני
מעשנת סיגריה כדי להתחמם. ואולי זה בכלל לא כדי להתחמם. זאת
פשוט הסיגריה שאחרי. הסיגריה שאחרי הבלבול והכאב וחוסר הידיעה.
הסיגריה שתחתום סופית את הגולל על הסיפור הזה.

מבטה עבר באיטיות על כל הנוכחים בחדר. מבט משועשע, קר ומנותק.
מבט של עליונות.
היא שאפה את העשן הרך פעם נוספת. הפעם היא עשתה זאת לאט, כמעט
כאילו התענגה על ריח נוסטלגי של פרחים או בושם. היא הרגישה
כמלכה העומדת לחרוץ את גורל נתיניה.

הכאב נעלם, אני מרחפת, נקודת האור מתחילה לגדול. אני משאירה את
המחשבות עליך מאחור.




אל הארכיון האישי (6 יצירות מאורכבות)
-זה הסוף, זה
ניגמר, פיניטו,
אף פעם לא תהיה
לי חברה ואני
אמות בתול
זקן!!

-פינקי ניזרק.
אוי.


תרומה לבמה





יוצר מס' 43985. בבמה מאז 31/10/04 17:02

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרוסלנה גלזמן
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה