|
ולמרות שגורלך חצה את שלי
אני אשאר ביתך ואת תישארי אמי
כי את היחידה שדמה זורם בדמי
|
ילדה של אף אחד שוב רואה שחור
כי כבר כבה האור
|
כך ממשיכים שנינו לפסוע...
הצל שלך... ושלי...
אתה הגדול... כביכול כל יכול...
שמותר לא הכול...
|
ואני בתוך הלילות הארוכים
מחפשת את החלק שבך חסר
החלק שבי
|
רק רוצה אליך מעט להתקרב
מנסה להבין מה קורה
|
היא עמדה שם קפואה
בשביל המוביל אל ביתה
|
ועוד אחד... עובר על הרסיסים ועוד אחד עובר ומכאיב...
ומפורר אותם יותר...
|
|
|
זה היה מה זה
טעות לצום שנה.
עכשיו אני כל
הזמן רעבה.
ולא מוצאת נוחם
אפילו בבמה
חדשה.
הרעבה |
|
