|
מחפש
1987. מסעו, אחר הלמידה, ההתפתחות וההבנה של בני
האדם ושל עצמו הוא דבר שלא יסולא בפז. לכן מעריך הוא
מפגש עם כל אדם הנקרה בדרכו ועם כל שד הכובש את
ליבו. עדיין לא הצליח לתת לכתיבה שלו הגדרה מסויימת
חוץ מ-"בלבול שנובע ממיליון מחשבות שרצות לי בראש
ומנסות לצאת על הדף". אז רק טוב שיהיה, הא?
העתיד מפחיד, העבר לא נשכח וההווה לא ברור.
החיים הזויים,
עוברים לו בהרף עין,
מנסה לשמור על כל הזכרונות,
הראש שלו מלא בהם.
|
עייפות קשה
עיניים בלי הבנה
דברים שמושמטים
הבעות חסרות פנים
|
יושב על גג העולם,
אנשים נראים, כחרקים מכאן.
השקיעה, אינה מה שהיתה פעם
כמו שאנחנו.
|
חילקו לנו בלונים ואמרו לנו להתחיל לרוץ לכיוון מיכל שכבר
הייתה באמצע השדה. במהרה רוב הבלונים התפוצצו מכל הקוצים שהיו
ואני נזהרתי ששלי לא יתפוצץ וגם להיות ראשון
|
כל התקופה מכיתה א'-ו' שמעתי את המילים הבאות: "אם לא תלמד
תהיה מנקה רחובות! זה מה שאתה רוצה?! להיות מנקה רחובות?!"
ואני הייתי עונה: "לא, אני לא רוצה להיות מנקה רחובות"
|
הכל זז, כמו הסרטים האלה של נשיונל ג'אוגרפיק, עם מצלמה
שמכוונת על השמיים - שמריצים ממש מהר.
|
את אוהבת אותי,
ערום במיטה
פגיע
כשקר לי נורא
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מה?
איך?
איפה?
למה?
מתי?
כמה?
מדוע?
היכן?
מי?
זה שאינו יודע
לשאול אחרי
שניזכר שהוא
בעצם כן יודע |
|
