|
כך יצאנו למסע לירושלים, מסע לא מפאת המרחק הרב שכן אנו גרים
בת"א, אלא מפאת תחושת כבדות ועול משא רב אשר שררו לאורך
הנסיעה. וברכב שתיקה. שתיקה רועמת המופרת ע"י רעשי רעמים
וחריקות בלמים חדות של המכונית על הכביש הרטוב.
|
שמש
אקרא לה
כי אביב בפניה
ישליך עלעליו
כי הסתיו בשדותיה
יצמח ניצניו.
|
גיל הוא הצליל, התו הפותח
גיל הוא הרון, השמחה שבלב
|
רק אחת עוד לחוש
את מגע חום גופך
געגועיי אש תמיד
ולנצח
שלך.
|
מול הדמות שבצל השקיעה
כך באופק נראית גאולה
רק ברכיני על שאני חש
על שחרו של יומי החדש.
|
מול הדמות שבצל השקיעה
כך באופק נראית גאולה
רק ברכיני על שאני חש
על שחרו של יומי החדש.
|
והנה כבר ניבט לו אופק אדמדם
נתיב ההליכה קורא, נושק אל מלח ים
האם ימצא גדולה ויצטרף אל הגלים
יודה אהבתו אינה עוד הבל הבלים
|
|
|
למה לאהוב תל
אביביים? מה רע
בהרצליינים?
שמואל
איציקוביץ' חש
מדוכא מינית על
ידי אויבותיו
לכתיבת
הסלוגנים. |
|
