|
אלהים מרחם על ילדי הגן,
פחות מזה על ילדי בית הספר.
ועל הגדולים לא ירחם עוד,
ישאירם לבלות.
רצוי בציניות, רצוי מהר, אפשר להביא חברים.
חצי יובל מאחורה , אחד שלם מקדימה.
רעב לעוד
מתעורר. הרגע הרגו אותי, סליחה רצחו אותי, בטעות.
חדר קטן, הרבה דשא בחוץ, אין נפש חיה חוץ ממני, שני החברים שלי
והאיש.
|
חלמתי שאני קם בבוקר ולובש שריון אביר מבריק. מצטייד בחרב, מגן
עם סימן של דובוני איכפת לי ומתייצב לקרב מול אלוהים. המנצח
מקבל את האהבה
|
הט, תשוקה .
כך הרגשתי בפעם הראשונה, פחד והתרגשות באותו הזמן. הדבר היה
מדהים בעיני, היא כל כך יפה , גם עכשיו כשהיא שוכבת על מיטתה,
מיטת היולדות. והוא , יפה לא פחות.
|
הכי תותחים אצלנו פוגעים באוזן. אולי לכם זה נראה שגרתי אבל
לנו זה ההישג הכי גדול. בשביל טיפה לפגוע בדיוק באוזן זה מספר
אחד, אפילו יותר טוב מגוש ברד שפוגע בראש ומכאיב, שזה נחשב
כמספר שתיים כדרך אגב.
|
אבא שלי צייר, סבא שלי אמן מפורסם וסבא רבה גם צייר גדול. הרבה
כשרון רץ אצלנו בגנים ובמקביל גם הרבה שיגעון. אמא עורכת דין,
היא הכבשה השחורה של המשפחה. אבל גם היא ניחנה בכשרון ומפסלת
פסלי חיות בחימר כבר שנים, בעיקר כלבים. מאז שנולדתי לימדו
אותי ציור ואומנות.
|
אמרה לי: "תבוא, תלך, תהיה תעשה". אמרה: "תשמע, תראה, תרגיש,
תאכל. הכל ביחד, אבל לא יותר מדי. תשמור על איזון".
אז אמרתי לה שיש לי בעיה עם איזון, ואני תמיד נותן או לוקח
יותר מדי.
|
זורק אותך ברוגע
לאותה מכבסת מילים משומשת,
קם עייף בבוקר, צועק,
"היי, לאן את הולכת?"
|
|
|
עקב עומס,
אפשרויותיך
בחיים מוגבלות
ביותר.
לך תיהיה מלצר. |
|
