[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רועי ברנר
כנראה שגם אתם בין ה 13000 אנשים שראו את השיגעון הזה.....חייב
להפסק מתי שהוא ולהפוך לריאליזם חסר גבולות הסוקרטיזם המודרני
יהיה סה"כ דריכה של קאנט בעולם של שופנהאור.

http://kinkyroy.wordpress.com/
 AKA KINKYROY

אל היצירות בבמה האהובות על רועי ברנראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי רועי ברנראל היוצרים המעריכים את רועי ברנר
בקרוב הספר...


- אמר. כתב. ניסח. ציין. הצביע. חשב. שקל. חישב.
גילח. סיכן.שיחק. גירבץ ואחרי הכל הכל...
מי אני ? תבדקו בעצמכם.

אפשר גם לחוות אותי בעין...למי שמעוניין למי שסקרן:
http://stage.co.il/Authors/OrangeGroove
שווה ביקור שווה עיון שווה משהו...אם לא שווה אז
שיהיה בכל מקרה...יש לי יד ביוצר. דילקטס למחשבה
ולעיניים...לאלו שמבינים עניין ובכלל לכל העם.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ג'ננה
"מה המצב אשר?" - אני פותח את השיחה.

כל פעם שהעלילה מסתבכת אתם מתארים לעצמכם, וזה כמעט
בטוח...לפחות בעלי טסטסטרון ביננו שהעלילה תסתבך עם אישה,
האומנם.

ארצישראל
ג'וני התחיל עם הבדיחות שלו על נשים, הוא חושב שזה שוב פעם
מילואים רגילים. הוא בטוח מחר בלילה, הוא וחיים יקפצו לאיזה
סופר ויקנו בשרים, נעשה על האש והכל יהיה בסדר. הוא הביא איתו
תיק בגודל בית, והרבה מצב רוח לטיולים, מי בכלל רוצה לטייל
בימים שכאלו. פתאום יוצא

מסעות
בעליה למטוס ישב לידי יוני והתחיל לחייך. הזעה כבר הספיקה
להפוך קרה וההתרגשות צחקקה לה בתוכי. המטוס התחיל לצבור מהירות
ולעזוב את הקרקע.

ארצישראל
אני אחכה בסבלנות, כאילו שיש לי ברירה. אעלה לאוטובוס ואסע
לתחנה הבאה...לא נמשך למעגל הלחוצים, מוציא מחברת וכותב על
כולם סיפורים, משקיף על החיים.

ג'ננה
דווקא, הם תמיד עושים דווקא. לא שיש ברירה אחרת, אבל מכל
הסיכויים שבעולם, הדווקא מעדיף ליפול ביום או בתקופה הכי לא
נוחה בשנה. אי אפשר להבין את המזל הזה, גם אם נרצה ונעמיק בכך.
לפעמים עדיף לקבל את זה כפי שזה ולנשוך את השפתים, לגמור עם זה
ולשכוח שזה התחיל, נע

אהבה
היא שולחת הודעות ואני נחמד אליה. נחמד יותר מידי, יותר ממה
שצריך. אבל דברים נגעו בדברים.

"מתי נפגשים?" - אני שואל. נו מה כבר יכלתי לצפות. זרמנו - אז
זרמנו, אז למה לא עד הסוף.

ג'ננה
מה אני לא מבין? מדוע זה כל השנאה הזו שנוצרה פתאום בתוכי? אני
יושב מול המסך ומתחיל לשנוא דבר אחד שעסקתי ואהבתי כל כך. זה
נראה לי מוזר תחילה, אבל מסתבר שזה לא.

פתאום קפצתי על המנהל. ככה הוא יושב על הכורסא, מגרבץ לו בכיף.

אירוטיקה
ישבו 5 בנות במרפסת,

עידן ואנוכי נכנסנו למרפסת - כאילו אנחנו מפריעים לחבורת נשים
באמצע דיוני סקס. על השולחן היה ניצב בקבוק יין לבן ו 5 כוסות
זכוכית, קצת שאריות גבינת שמנת וקרקרים.

ישבנו 7 במרפסת,

קונספירציה
יוסי שלנו, אהוב, בעל ואב לחמישייה,
איחר למשמרת ופוטר מהעבודה.
חזר לביתו, ואישתו בו בגדה,
לאחר שעה, שליוסי נראו כשעות על גבי שעות
עם בקבוק זכוכית שעליו רשומות אתיות באנגלית

ארצישראל
...אחרי הירידה הזו ברחוב אני שם...בתיילאנד, אני הולך להשתחשך
בנירוונה הפרטית שלי...לרגע-אישי-בין-כוכבי-ארומטי-נקי-חלק
משערות-טעים-אקזוטי-אוראלי-מטורף-מסיונרי-69-לא קונבנציונלי-לא
רציונלי-לא נורמלי-אירוטי ומוגזם לאללה שיילך הלילה ואולי
לפני החדשות של השעה

בשדרה התחילה התקהלות. אחד המלאכים לא התאפק ופלט כי יש
קיצוצים בגן עדן. הדבר התחיל במסכת של התרחשויות מסויימות
שהובילו לעיתונות של גן עדן. בכותרת היה כתוב - "קיצוצים".
אלוהים מכנס מסיבת עיתונים.

זכרונות
אני נוסע לחיפה, רחוק מנקודת האיסוף בחניה של בלומפילד, לפני
שנה וקצת, הייתי גם נוסע לשם כל יום ראשון, ככה עם אותה גאווה
. הירוק בעיניים, הצביטה שבלב, האדום על כתפיים, ומחסנית
בצולב.

היפרדות
בשעות לילה מאוחרות ישבתי. לא יותר מדי הקדשתי זמן לעצמי
לאחרונה וזה היה חסר לי הכי הרבה. מכאן בא הדחף לקחת תיק בי"ס
ישן שהיה לי ולהחליף את כל העולם בו. את כל העולם, את כל העולם
שסבב אותי באותו רגע. בשעות לילה מאוחרות. קורה, שבסיפורים
קצרים מהסוג הנ"ל אין

אירוטיקה
היא התחילה לגנוח, לאט, לאט במן התנשפות של טלטול הלב והראות
שלה. מבחנתי אני יכול לגמור כאן ועכשיו, אבל מה זה יעזור...למה
זה טוב? התחלתי לפקפק ביכולת שלה לגמור.

סמים
נתחיל מכך שבלשבת יום שלם מבלי לעשות כלום, יכול מאוד

יום שלישי, אמצע השבוע,
שכבתי בבית, קמתי בנשימה אחת, אפילו לא העזתי להביט בשעון, מה
הטעם לדעת את הזמן שאין לו משמעות?, מה חשוב יותר מ...כבר הזמן
שאין לו משמעות.

אגדה
השבעה, שנותרו חיו לבד, כמה שנים אחרי
שההורים להם ברחו, ואותה בחורה יפה,
עזבה עם נסיך וסוס לבן לאיזה טירה מסכנה בדרום צרפת,
זה היה צפוי, ועכשיו מה ? -

מצחיק כאשר חושבים כל כל העיקרון,
היא הייתה עובדת מסכנה שברחה מהבוסית שלה,
נכנסה לחברה של שבעה גמ

קונספירציה
מעולם לא הייתה לי את החוויה של שוקו ולחמנייה,
וגם לא הייתי בקייטנה.
מאז החליטו שאני אנטי חברתי,
אולם נתנו לי טיפול אישי.

אהבה
אני לא יודע לשחק שח, אפעם לא ניסתי ללמוד תכלס. למרות הכל
תמיד שפותחים איזה משחק שח בצד, אני נגש ומנסה להיות בו טוב.
משום מה יש לי את הרושם שאם הייתי יודע איך לשחק במשחק, הייתי
יכול להיות בו טוב

ארצישראל
אני הצעתי עוד קצת אווירה, בשביל לעדן את כל המשמעויות
והתהיות, כל הקונפלקטים וכל הדילמות של החיים. שלא יהיו ספקות,
שהכל יקבל קצב אחיד ושלם. היא הבינה את התכנון מהתחלה, אחרת
היא לא הייתה נגררת.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אהבה
לך השיר, זו שקוראת
בך אני מפציר לא לחטט
לא יפה לך להביט ולשפוט
משפטים הם ואנחנו רק מילים
ומילים.

טבע
בצל ההר בעמק
פורח כי הפרח נוכח
לאור של יופי התקופה

את פירותיי אשר גידלתי קצרתי בדמעות
את אהבתי אליהם נתתי
את זמני אליהם השקעתי
הם מתוקים ועסיסים דובדבני קיץ

טרילוגיה
כל פעם יוצאים לי בשלשות השירים
גם השיר הזה הוא השלישי מבין שלישיה.

גורל
על כל בחורה בחדר הבטתי,
עיניי לא פסחו מאף ישבן או גומת חן-שובבה,
למה ? - אחרי הכל היא לא תתקשר
מחר גם לא בשנה הבאה...ואין ספור בקבוקים
בציפיה שאת הלילה אגמור לבד במיטה.

אהבה
אהבה בין אחד לשני,
נמדדת באין ספור מטר.

אהבה
אהובתי ואת נשארת
אותו הדבר.
אני משתנה ולך
לא משנה כי
אינני האיש אותו הכרת בעבר.

אהבה
אבל הפעם , הכאב הופך למורה.
לפעמים בני-אדם לומדים דרך השפה,
אבל הפעם אני למדתי דרך תחושה.
אולי לא כמו שרציתי, אבל
מכאובי הפך לי מורה
לדרך גדולה עוד יותר,
ראיתי את הנהר משמאל ומימין,
אותה סירה שטבעתי ממנה קודם - הפעם
צפה וזרמה במורדות הנהר.

קצרצר
יפה היום בשביל
מלחמה כנראה
שיש כאן אי הבנה...

כמיהה
רציתי ליפול על
חול ים
אך חבטה קשה
חבטה בי בפנים.

לאחרונה, "מה? מה? מה?" - שואל הזמן.
מינוס אישה מינוס חיבה
יש רק הרבה תחליפים יפים.

הרהור
אם אביט בעתיד,
אוכל להגיד לעצמי
שלום בעוד כמה שנים.

מקומט בפנים,
אפור מהחיים...

אהבה
אמרו עלי שחסרה לי אהבה,
בשביל מה?

קצרצר
גדלתי על שקרים,
ואמת שלא כאבה לי.

אני, אני ואני
שלושה חברים טובים
ישבו ושתו להם להנאה.

ביקורת
אותי לא מעציב הכתום
גם לא הכחול והלבן.
המגן דויד עליו מוכתם דם,
בין אח לחברו בין רעה
לשכנו.

קצרצר
האמנתי בתוך עצמי
הבטחתי בתוך עצמי
הבטתי בתוך עצמי
חשבתי בתוך עצמי
הידהדתי בתוך עצמי
ניסרתי בתוך עצמי

אמונה
ב למצוא - מתחת לעף
בלברך על כל יום שתם.

דווקא כשהתחלתי להפסיד לשטן, הבנתי כי האושר הקטן שבאמת חיפשתי
הוא סבל. סבל אין סופי, ללא רחמים ללא הסתייגויות.

הרהור
"לפעמים יש פקקים,
וכמו שכניסה אסורה
ורמזורים אדומים."

"אך ידידי, אין בזה אומר
שהחיים אינם ממשיכים."

גורל
שוב הדרכים מתפצלות
אותן רוחות שנושפות.

קצרצר
האמת חזרה הביתה,
תפסה את השקר בוגד בה.

געגוע
רק החיוך שלך בבוקר
התמכרויות שלי אלייך - זה כמו הקפה
רציתי לומר לך הכול אבל
הכול הופך למילים מיותרות
הפכת אותי לסוג של האדם ההוזה

תחושתי
אל תברחי ממני,
אני לא יכול לנצח אותך בבריחות.
את שלי ברחתי ולא יכול עוד.

אהבה
אני צריך לזכור איך השמש שוקעת תראה,
לצד הירח העולה... ביום שנולדים מהתחלה
את עזבת הוא בא

יחסים
הדף מזמין -
העט מוזמנת.
המוזה רוקדת
המילים מקפצות,
הסיבות נופלות
בין השורות.

על השיר: האם חשבתם על שיגרה כאישה ?
או על ההווה כאדם ממורמר ? נכתב על
איך אפשר לשבור שיגרה דרך ההווה
ואם יש עתיד ועבר אז הם בטח זוג משונה...( לא מהשיר עצמו,
תכנסו ותראו)...

געגוע
הזמן של כולנו עובר
עובר מהר, מהר מדי
געגועים שלנו טסים
מעבר לאופק ושבים.
פי כמה, פי כמה פעמים.

תחושתי
השנה אני מחכה לחורף
הוא פשוט ישטוף אותי

בדמעותיו הנוצצות
בבוץ שנצטבר ברחובות

פזמון
לעולם אל תשללו
שגם סטיות זה דבר, שתעשו.
ואם אפשר בצורה מוזרה,
הידד לסטייה.

סמים
אמא אני עשיתי המון סמים,
עשיתי המון
מבלי להחזיק פחדים.

הכוכבים דברו אלי אתמול בלילה,
לא במילים, לא בשפה,
דיברו אלי
במנגינה, באור ורגשות.
בנצנוץ ובזיכרונות.

הרהור
... רוח הקרירה...

שלכת צהבהבה, בריכה סגורה
גם האיש מהגלידה מחפש עבודה.

לא בקשתי מעברים,
לא רציתי קיצורים,
שינוי קטן באווירה
ואף כי החורף פתח כבר
בשירה,

ארוטי
שיחת טלפון - משיבון עונה,
ואת מרטיבה עצמך בחיים שנוזלים
ממאגר שיום אחד, קצר ונגמר...

הומור
כולנו צוחקים על המוות,
והמוות צוחק לנו בפנים.

ג'ננה
המלחמה בשיא עיצומה,
בתוכי התותחנים מרעידים
את האדמה
והמטוסים מפציצים ללא מנוח
ללא הפסקה.

ג'ננה
יום שבת הגות הרוח
שלווה של שמש
וצלילות הדעת
אם כי דעתי רועמת
אין אומרת שאינה שפויה

וידוי
שדייה הלבנים יפים הם - גם את עיניי המביטות מושכים.
תשלובת השיער הארוך אדמדם וברוח זמנים חולפים

ארוטי
ממרום גופך

נצח יחכה בפתח

וירצה כמו החורף הנוגע בקיץ

סמים
חשיש, גראס, אדולן קוקאין אל אס די
אקסה זי וגם פטריות זה הכי אחי.
אבקות תוצרת בית ו אבקות תוצרת חו"ל
ימים בתור הכוס ימים בתוך הבקבוק

אהבה
את גומרת
אני ניצל

את הולכת
אני נשאר

יחסים
הפעם מבלי הצער,
גם אינני מבטיח שלא יהיה כאב,
זו המנגינה שמתחילה שמח,
אין לדעת איך היא תגמר.

הייקו
אילו הציפור הייתה חיה כבני אדם,

הרבה זמן לא כתבתי שיר,
שיר עם פואמה ויופי עשיר.

אין לי תירוץ והמצב רק מחמיר,
לברוח מלכתוב עוד יותר מסעיר.

אכזבה
מולי עומד ילד,
בפנים חצי עצובות
חצי אומללות,

לא ללבי לראות עולם
שוקע בכי, נתתי לו מתיקות
מכל אשר היה לי.

זו שירה!
מה אתם לא מבינים?
מילים אקוסטיות
על דפנות החיים.

הרהור
קצת זמן לעצמי,
גם אני זקוק לשקיעה,
הלב מודע שזה לפרק קצר
שבין תחנה לתחנה.

מרגיש מאוהב
באמצע החורף,
מדוע אביב עכשיו?

ארוטי
אדום זה צבע של חלומותי.
זה תשוקות של אהבות כוזבות
והמון רגשות של מחוות ישנות.

תחושתי
בשנה החמישית בחודש החמישי ביום החמישי
בשעה החמישית החלטתי חמש החלטות

געגוע
הכי חסר זה קשר,
לעצמי.
ההולך ונאבד בין
כולם.

הלל
אישית אני מעדיף אותה כהה,
אבל יש גם בשבילך, ידידי - בלונדינית
בטעם העשיר של ארומה דהויה !

היא חצי ליטר של אהבה
אמיתית - שתגרום לך
אושר לכל דבר, בכל מצב
בכל יום בכל שעה.

קצרצר
אנחנו צועדים כל יום
והמחר נגמר

בדידות
את יפה -
מכל הנשים.
כשראיתך יפה,
בערבי חורף קרים.

הפעם אני כותב את זה ישר לתוך השורות
כמו מחט שנכנסת ומשאירה עקבות

געגוע
באמצע הדרך להתעורר
בשום מקום,
הנוף בוכה החוצה,
הים כואב משמאל.

מי? - אני חושב, יודע
ישן בבקרים, כואב, כועס
כאשר מבקרים ללא חט,
מאוהב בתמונה ישנה וזיכרון...
רוח בלילות, אהבה שכולה אני,
אני לא זוכר מי ?..

ביקורת
לא קל, אם כי קל אף פעם לא היה.

אכזבה
כואב להיכשל עוד פעם,
היכן שנכשלים הרבה.

תתישבי בנוח - אל תחכי.
הטלפון יצלצל
בעוד מועד,
גם אם לא תרצי.

מצב
בדקות הקרובות תפרוץ מלחמה...

הקצב נשאר באותו דיסק ישן,
אין כאן אמת אחרת.
מוזיקה טובה לא מחליפים
כאשר נגמרת האהבה.

מוכן לנסוע רחוק, רחוק
מבלי לחשוב
ללא רגש אחד מיותר
שלפעמים קופץ
לביקור קצרצר.

מוזר, אבל נכון, לילה עכשיו
ועדיף לישון.
מחר יובהרו דברים,
אך הלילה נשאר כפשוטים.

כעס
רק זיכרונות מהקיץ שעבר.
לא משנה כבר מה יהיה,
ביננו זה נגמר.

ארוטי
הנה הם הימים בהם
דם קר רוצה להפוך לחמים.
הרוח משתנה ואם היה לי בא,
הייתי מבקש רק דבר אחד. לא גדול מדי

אהבה
לזו שקוראת. שמקשיבה. שאוהבת. שזוכרת. שסולחת. לי. להוא. לרגע
שפיצל אותנו מהאמת.

געגוע
זריחה לאחר זריחה,
זמן שעוד לא נולד.
ללמוד על געגוע
משוב רוח בודד יושב לבד.

הרהור
היום נגמר, סגרו את הבאסטה,
המשרד ננעל השומר
מכין קפה.
הבית נמצא היי-שם, מחכה לי
לא לבד.

ארוטי
תגששי על עצמך,
אל פחדי.
להכיר בגוף עד כמה
הוא נשי.

מצב
נציג מכירות נפל בלשונו הנמוכה,
אבל נשאר במראהו המלוקק.

טרילוגיה
אני נזכר בעבר שאת חושבת עלינו כרפרטואר
כולם הלכו הביתה
נוהגים בזיגזג כולם
את ואני. שורה של לילה טוב ונשיקה עדינה על השפתים.

שוב פעם,
רק הפעם,
גם הפעם
בסיפור מעשיה.

קצרצר
תזרים את המים,
המים הם כמו השאר
זורמים. משאירים אותי
צף - עלה שכמותי בסתיו.

יחסים
איתך פעם הייתי מפרלטט ומפזז
מחייך ומתעניין
לא רק בחלק האחורי שלך
אלא גם בצד ההגיוני שבך

הפחד והתקווה כל כך
דומים הם כל כך.

פעולות של תזוזה.
מכניסה ארנק פנימה,
מביטה לרגע קדימה

ביקורת
הכי מעניין לבדוק אם צודקים,
כי בצדק יש עניין של רייטינג וקהל צופים.

קובץ שירים
אורז למלחמה חפצים,
את התמונה של הבית
נשיקה של אהובה.

זמן חורף מלכת
כמו מקהלת ציפורים נודדת.

חורבות שדה חיטה
כאדמת קיץ יבשה,
שמש דוממת לעוד
שמירה, היא כמו
אמא מלטפת...

המוות הוא בפני הבא בא.

איש הולך ואליו מחובר
פתיל, ללא הרף או שום כל
ניצרה.

נשק הורג מבלי להבדיל,
בקודש המלחמה.

יום חופף
יום.
השעה נשארת אותה
השעה.

הסוף הולך
לישון,
ההתחלה פותחת עיתון לוגמת קפה.
עוד מעט...

שארו רק אדים
קרים על המראה.
אחרי החורף
אחרי הסערה.

גיהנום
שטן קטן לבוש בשחור
בא אלי פתאום לאור יום,
"קראת לי" - שאל.

שטן קטן לבוש בשחור,
הייתי בבית הגדול,
ישבתי על החומה
הפחדתי, "באתי לקחת
עוד נשמה".

קצרצר
ממחשבות שלא נעים
ופעימות של התקפים,

חרדות ממעברים
שינויים עדיין הם שינויים.

ארוטי
שלוש בנות - אדם אחד,
שלושה עקרונות שלא יפרו לעולם,
שלוש בנות מול אחד,
מי יתן את הכוח שלא אגמור לעולם.

קובץ שירים
את שיחתם איש לא שמע
משום מה הם ביטלו אחד אחד
את התחושה
החושך ביטל את האור

הלל
זו השנה החדשה
והפעם אני מודה
לתודה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אינטרוספקטיבי
אז את קוראת לי חמוד אה ?
את יודעת כמה פעמים את שומע את המילה הזו ? - חמוד, את יודעת?
אז בואי אני אספר לך משהו על המילה הזו חמוד, מנקודת מבטח שלי.

תראי לא שיש לי בעיה עם המילה הזו חמוד, אבל לפעמים זה קצת
מהווה מתרד, או בעיה.

פנטסטי
אני רוצה לשחד אותכם
בכמה מילים,
לראות אם את, אתה
קונים את זה או
ממני הולכים,


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
אל היצירה
אימא והתחלת החיים...

רישום
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
ציור מחשב
אל היצירה
10575

עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה
בועות




אל הארכיון האישי (174 יצירות מאורכבות)
כמה קירות יש
למבנה הזה?



שיעול מחושב


תרומה לבמה





יוצר מס' 107. בבמה מאז 3/3/99 0:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרועי ברנר
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה