|
נולד ב-87', ומאז חי.
אט אט דמות הילד מתבהרת מול עיניי. הכל עוד שחור ולבן, אך רגע!
אני רואה צבע! אני רואה צבע על חזו של הילד! משולש אדום משולב
במשולש צהוב.
זהו אסיר יהודי.
|
"שלום לך, אדוני היקר..." מיד זיהיתי את הנימה הערמומית
המשותפת לקהילת הסוחרים בעיר. הרמתי את ראשי ונתקלתי במבטו
המצומצם של הסוחר המזוקן והזקן.
"האם אתה מעוניין לקבל סיור מודרך בממלכת האלים? זה בחינם..."
נימת קולו לא מצאה חן בעיניי... אבל זה בחינם, לא?
|
-אדוני, יש לי רעיון.
אמר השד בקול חדור ביטחון.
-רעיון?
שאל השטן בקול משועמם.
-אנחנו כבר רוויי רעיונות!
-לא, אדוני, אין זה סתם רעיון! זהו רעיון שישנה את פני העולם!
רעיון שישאיר צלקת נצחית על
האנושות!
-שתף אותי.
|
אני לבד,
מכונס בתוך עצמי.
בתוך החדר לבדי,
נמצא בתוך ראשי.
|
-זהו, אז אתה מבין, אני אפילו לא בטוח שאני אפרסם את מה שאני
כותב עכשיו!
-למה לא?
-בגלל שאולי בסוף אני אקרא את זה ואני אבין שכל האנדרלמוסיה
שמתחוללת לי בראש (כמו אצל כל אחד אחר, אני בטוח) לא מעניינת
אף אחד...
|
|
|
מה נשמע פחות
גרוע: יוקנעמי
או ירוחמי?
(ביסלי). |
|
