|
טוב.. אין לי ממש מה לכתוב אז..
כמה דברים חיוניים עליי:
נולדתי בחיפה ב-28.03.1990
יש לי דימוי וביטחון עצמי מאוד נמוכים,
אני אוהבת מוזיקה (היהודים!), ציור, כתיבה, נגינה,
מתמכרת לכל דבר שזז,
אובססיבית,
מתאהבת ונקשרת לאנשים נורא בקלות,
ו..זהו בעיקרון..
מקווה שתהנו מהדפיוצר שלי...
אה.. אממ כן...
והציורים שלי בכוונה לא פרופורציונלים.
מי שלא אוהב אותם.. בעיה שלו.
לכל החבובים והחבובות שנכנסו או נכנסים/ות (אני
משערת שאם אתם בדפיוצר שלי אז בטעות...)
אני מפסיקה את פעילותי בדפיוצר זה...
תכלו "להנות" מיצירות ישנות (הלהנות זה בציניות
גמורה... אפילו אני לא נהנת ממה שהולך כאן...)
אך אל תצפו ליצירות חדשות ומשובחות מכיוון ש:
א- אין לי יצירות משובחות.
ב- נמאס לי מהדפיוצר הזה.
אז בקיצור,
הדפיוצר על השהייה.
(לא שלמישהו אכפת... אבל רק שתדעו)
בקרוב אפרסם, אולי ורק א ו ל י, את כתובת הדפיוצר
החדש שלי לכל המעוניין\ת...
אז
שלום וחיים טובים לכולם.
ראיתי אותה שם,
בסוף החדר,
כל-כך יפה,
|
איך דבר כ"כ יפה,
יכול כ"כ לפגוע?
להכאיב?
לפצוע?
|
לאבד גם אותך,
לחזור לנשכח,
לאבד בלי סיבה,
לאבד אהבה...
|
כתבתי מכתב,
חפרתי בור,
זרקתי הכל מאחור,
איבדתי אותך,
|
מעשה במורה,
שילמו לה שקל עשרים,
ולפעמים לא שילמו בכלל -
אז היא יצאה לעיצומים
|
וכשאתה צריך אותי,
אני תמיד שם בשבילך,
מלטפת,
מרגיעה,
מקשיבה,
מבינה,
אבל כשאני צריכה אותך,
אתה בורח,
ושוכח...
|
ליפול
אל תוך בור אינסופי של כאב
כשזכרונות צצים מכל פינה
מה שניסית להתעלם ממנו
לא מוכן לעזוב אותך.
|
יושבים בגן
שתיקה מביכה
מוציאה היא מהתיק סיגריה
"אתה רוצה גם?"
אותי שאלה
ואני בלי מילים
אומר
אני אוהב אותך
אך היא לא מבינה
רק מביטה בי עמוק
מקרבת ליבה
מחזיקה את ידי
ופתאום מעלה חיוך על פניה
|
ושוב מתעוררת,
למציאות אפורה,
למציאות מעוותת,
מציאות כאובה,
חושבת עליך,
מתגעגעת נורא,
מביטה בעינייך,
ושוב מרגישה...
|
ביקשתי,
בקשה לא גדולה,
בקשה אמיתית,
בקשה נחוצה,
בקשה לטיפת אהבה
|
אינסוף ורודים
מרוב פיאטים אף אחד כבר לא בורח
במקום אוניל
נקנה הפעם בילאבונג
|
הם יזרעו את השנאה
הם יחריבו את הרגישות
הם יזריקו אדישות
|
כחול כמו הים,
שקט ומושלם,
מציף את ליבי,
לוקח אותי,
|
רצית לגעת בשמיים,
לגעת בעננים,
להחזיק אותם בידיים
|
אני מאבדת הכרה
ונופלת
אל תוך רשת הקסמים שלך
אל תוך מערבולת של חושים
אל תוך מבוך אינסופי
אל תוך מעגל הכאב העצום
אני נסחפת
ונשטפת
בהנאה עצומה
|
את ציפור יפה
כלואה בתוך כלוב סגור
לשמוע את שירך ולהחסיר פעימה
לראות אותך, והרגש בלב ברור...
|
לאן נעלמת קטנה שלי?
למה נטשת אותי גם את?
האם אכזבתי אותך?
הרי זו את שכמעט ולא באת
|
נכון שלפעמים אתה מרגיש געגוע עז למי שהכי לא צפוי שתתגעגע
אליו,
למי שהכי לא היית רוצה להתגעגע אליו,
למישהו שהתגעגעת כ"כ בעבר,
וניסית לשכוח
|
"אבל את-
את לא נותנת לי ליפול..."
אולי אורית שחף לא נותנת לתום ליפול,
אבל את-
את רק אוהבת לראות אותי נופלת.
|
פעם ילדה (לא סינית, ולא ממש חכמה)
אמרה:
|
אל הארכיון האישי (8 יצירות מאורכבות)
|
|
שמנת חמוצה
מתוך: "מאכלים
אנטיפתיים"
בהוצאת עם
עובד.
(ג'ונסון) |
|
