|
משולש ברזל חותך את בשרך
סימן כחול, גדול על אוזנייך.
קוצים מחסים את הקרקפת
מדמיינת אותי את ראשך עורפת.
|
את עומדת שלווה, ללא תנועה
אני שקועה בך, כמו בתוך בועה
מריחה את גופך, שיערך המלבין,
מסתכלת על עינייך, מבטך המזמין.
מזמין לנגיעה רכה, עדינה, לליטוף
את אומרת לי בסוד "אני רוצה לעוף"
|
אני זוכרת ששאלת אותי פעם
איך זה ללכת, האם יש בזה טעם?
אני העפתי מבט חפוף אל רגליי
את מבטך נעצת בחוזקה בעיניי
|
תרסיס השטן, לעינייך קרב
וכמו רגשותיי אליך הוא צרב
ודמעותיך בלבי כואבות
והן כה רבות, כה רבות
|
היום הפתוח התקיים בדיוק בעוד שבוע.
בית הספר לאומניות "ג'ורג'" היה אחד מהטובים ביותר בארץ, ולא
היה דבר שמאיה רצתה יותר מאשר ללמוד בבית ספר לאומנויות אך
לחזור לתל אביב?! לפני ארבע שנים היא ברחה משם עזבה את הכל,
|
|
|
אם אלוהים הוא
כל יכול, הוא
יכול לבנות אבן
שהוא לא יכול
להרים? |
|
